למרות הבהלה שבעקבות גילוי והתפשטות שפעת החזירים, ההסתברות להידבק במחלה וחלילה ולמות ממנה קטן בהרבה מאשר ההסתברות שבעקבות התוכנית הכלכלית שמציע האוצר, שכבות רחבות ביותר בעם יגוועו מרעב או שמערכות שלמות תקרוסנה. נכון שיש כאלה המעוניינים בכך, אך בכל זאת לאזרחי ישראל ונבחריהם יש אחריות עצומה.
מערכת הבריאות על סף קריסה, מערכת הרווחה מזמן קרסה, המפוטרים עומדים בתור לקבלת עבודה אך אין מה להציע להם, מעמד הביניים נאנק תחת העול הכלכלי ולא מן הנמנע שרבים הנמנים כעת עם מעמד זה יהפכו להיות חלק מן השכבות העניות הזועקות לעזרה. עתה הגיע תורה של מערכת החינוך וההשכלה.
מי שמצוי במה שקורה בתוך מערכת החינוך, יודע אל נקלה שזו מערכת שמונשמת מלאכותית על סף תרדמת עולם מוחלטת. קיצוצי התקציבים בתקופת כהונתו הראשונה של הקוסם הכלכלי עדיין מורגשים היטב במערכת החינוך וההשכלה. מה שלא הספיק אז, כנראה הוא מבקש להשלים היום: הפרטה מוחלטת. מי עוד זוכר את ההבטחות של הקוסם במערכת הבחרות האחרונה? אף אחד, ואם כן יש מי שזוכר, היום כבר מאוחר כי רכבת הקברניטים שנדבקו מזמן ב"שפעת החזירים" מבית גידולו של מילטון פרידמן היהודי, שעבורו כלכלת שוק הייתה חזות הכול, עזבה את התחנה. אין זה חשוב כלל כמה ימותו מרעב או מאי-יכולת לשלם עבור ביטוח רפואי, כמה מפוטרים יהיו במשק או כמה ילדים לא ילמדו בבתי הספר - העיקר שיש כלכלת שוק. מי שעיניו בראשו מבין היום עד כמה האידיאולוגיה הכלכלית הברוטאלית זו פוגעת ומפילה קורבנות רבים. נכון שקורבנות אלה אינם נמנים עם השכבה החברתית-כלכלית שמר נתניהו ואנשי האוצר משתייכים אליה או עובדים עבורה. אלה רק יתעשרו יותר ואילו לילדינו, של בני התמותה הרגילים, לא מגיע החינוך אלא אם נשלם סכומי עתק.
מערכת החינוך היא מערכת משותקת לחלוטין הפועלת מתוך אינרציה. לאף אחד לא ממש אכפת מה קורה בתוך כותלי בתי הספר ומה לומדים, איך לומדים, מי המלמדים. לאף אחד לא מזיז כלל שהמוסדות להשכלה גבוהה גם הם על סף קריסה.
מערכת החינוך זקוקה לרפורמות עמוקות ביותר. המצב הנוכחי אינו יכול להימשך זמן רב. הישגי התלמידים נמוכים מאוד בהשוואה למדינות המפותחות. כוח האדם בהוראה אינו מסוגל למלא את ייעודו, לא המקצועית ולא החינוכית. הרפורמות המוצעות עד היום הן פרי של כשל לוגי כדי לא לומר טמטום. רפורמה אמיתית נחוצה כמו אוויר לנשימה. מנכ"ל משרד החינוך החדש–ישן יודע טוב יותר מכולם מה דרוש למערכת החינוך, אך ידיו כבולות. הפוליטיקאים הם הקובעים את הסטנדרטים החינוכיים ורמת ההשכלה, לכן אנו נראים כך.
במחקר מקיף למדי שנערך במדינות שבהן ההשכלה והחינוך במקום הראשון, הוכח שכל הפלפולים המלומדים לגבי תוכנית לימודים זו או אחרת, כל הניסיונות להמציא את הגלגל מחדש - לא עומדים במבחן המציאות. יש פרמטרים מאוד ברורים. ראש וראשון המורים. המחקר הוכיח שבמדינות שבהן המורים עומדים בראש הפירמידה של העובדים השכירים, הטובים ביותר מגיעים למערכת. המשתנה השני הוא המשמעת, הן הלימודית והן ההתנהגותית. אין הנחות, אין רחמנות. מי שמנהל היום את מערכת החינוך בישראל הם התלמידים וההורים ואילו המורים הם חסרי כל יכולת ממשית להתגבר על הטרור המופעל כלפיהם. המשתנה השלישי הוא סגרגציה בחינוך ולא אינטגרציה. האינטגרציה היא אם כל הרעות המערכת החינוך בישראל. מאז 1968 האינטגרציה גרמה לנסיגה אל הבינוניות ומטה. הטובים ביותר לא קיבלו את המגיע להם ומאידך, התלמידים המתקשים או החלשים לא זכו לקידום. תקציבי עתק נשפכו אל ביוב אך ורק בגלל הפופוליזם הפוליטי. מי שלא מבין שכל אחד חייב לקבל את המגיע לו במסגרת המתאימה לו, אין לו מושג בחינוך. המחקר שהוזכר לעיל הוכיח שאפילו הכיתות באותן המדינות שנסקרו מלאות עד אפס מקום, אך הלמידה היא בהתאם לרמת התלמידים.
ללא השינויים הללו, אין תקומה למערכת החינוך. לשם כך דרושים תקציבים, ודאי לא קיצוצים. מי שרוצה מדינה וחברה מתוקנות, משקיע בחינוך. מי שרוצה בורים ועמי ארצות כדי למכור להם ביתר קלות סיסמאות מקצץ בחינוך. מי שרוצה ביטחון, משקיע תחילה בחינוך.