בנק הפועלים הוא אחד מהבנקים המובילים בישראל, ולו, גם לא מעט סניפים בחו"ל. כבעל חשבון בבנק הפועלים אני מנסה להבין מה קורה בבנק שבו מתנהלים חלק מחשבונותיי מזה 30 שנה. למרות שאינני לקוח "שמן" לא רק שזה מעניין, מסקרן, זה יותר מכל מטריד. רבים כמוני מלקוחות הבנק, נמצאים באפלה מבחינת הפרטים בדרישה היוצאת דופן של נגיד הבנק המרכזי סטלני פישר. הוא דורש את פיטורי דנקנר ולציבור לא ברורות הנסיבות. החשיכה מסתורית הזו וגם המאיימת היא קטלנית במיוחד, שהרי אין מדובר בעניין ביטחוני.
אני מודה שקיבלתי את החינוך האקדמאי שלי בארה"ב. אני גאה בו. סטנלי פישר, שבא מאותה תרבות וחינוך מתעקש על פיטורים של בכיר בבנק הפועלים. זה לא קורה כל יום. זה נראה חמור. כל זה למה? מדוע? מה עשה? ומנגד, הנהלת בנק מתעקשת שלא לפטרו. על-פי התרבות האמריקנית הזו, התעקשות שכזו של פישר, לא רק שהיא מנומסת, לכאורה יש לה למראית עין, אחיזה ברורה ומבוססת במציאות. האמנם?
ובהיעדר עובדות, עולות השאלות. מתוך קריאה בעיתונות, הכללית והכלכלית, באינטרנט ובתקשורת חוץ, נאספו מזער קטן של שאלות שראויות להישאל אצל הציבור בכלל ואצל לקוחות בנק הפועלים בפרט.
לא ברור האם בנק הפועלים החזיק לפני המשבר העולמי תיק השקעות באג"ח ובמכשירים פיננסיים מסוגים נוספים, כולל אג"ח סאב-פריים בסך כולל של למעלה מ-6 מיליארד דולרים? האם דווח על כך בציבור? האם הבנק בדוחות השנתיים שלו היה מחויב לדווח על כך לציבור? האם לקח הבנק את הכסף של הלקוחות, והשקיע אותו בנכסים שלדעת התנהלותו נחשבו "אטרקטיביים" כמו כאלה מבוססי משכנתאות סאב-פריים? מאידך, ברור וידוע שהבנק לא השקיע כספים אצל ברני מיידוף, כמו שעשו כמה מוסדות אקדמיים מכובדים בישראל.
לכאורה נראה כי פישר, נגיד הבנק, וחזקיהו, המפקח על הבנקים, הריחו את ממדי המשבר זמן קצר עם פריצתו במלוא עוזו, לכאורה בעצם ימים בודדים אחרי שפרץ. האם אז הם אילצו או הכריחו בדרכם שלהם, את בנק הפועלים למכור את כל התיק שלהם בהפסד, כדי לצמצם הפסדים? וזאת בהתנגדות התנהלותו של הבנק? בדיעבד האם התברר שהבנק, כתוצאה מעצתו של הנגיד, הפסיד "רק" 6 מיליארד שקל ולא כ-6 מיליארד דולר? האם ההון של הבנק מגיע לאותו הסכום? האם ה-5 מיליארד שקל הפסד נרשמו במאזנים השנתיים?
גם אם העובדה לכאורה שהבנק היה מפסיד כ-5 מיליארד דולר (לא שקלים), האם תיק ההשקעות של לקוחות בנק הפועלים היה ערכו היום שווה לאפס שקלים? בכלל, האם ההון של הבנק משתווה לסכום של כ-5 מיליארד דולר? האם, לולא עצת פישר, הבנק היה מתמוטט? ומה היה קורה למשק בישראל בכללותו? והאם המדינה אזי הייתה נדרשת לסייע? והמדינה כמובן זה כולנו, לא רק לקוחות הבנק. ומה הייתה המשמעות הכלכלית הזו באפקט "דומינו כלכלי" אפשרי?
ושאלת השאלות היא האם לכאורה מר דני דנקנר, הוא אשר התנגד קשות לנגיד הבנק פישר, למכירת חיסול התיק בהפסדים מינימליים? האם זו הסיבה שפישר מתנגד להמשך תפקודו בהנהלת הבנק? ואם בדני דנקנר עסקינן, האם בהתנהלותו, לכאורה אליבא דגירסת פישר, הוא היה ממוטט את כלכלת ישראל? או שמא זו הגזמה וחוסר דיוק? מה הקשר בינו לבין פיטורי שלמה נחמה? לפיטורי צבי זיו? למינוי ציון קינן?
מאידך, האם סטנלי פישר ראוי למחיאות כפיים של הציבור בכלל, לא רק של לקוחות הבנק, בדרישותיו מהבנק? האם סטנלי פישר הציל את כולנו? או שמא זאת העובדה שהוא "נטפל" לפקידים בכירים בבנק הפועלים? ואם כן, מדוע נטפל אליהם? האם יש כאן באמת מקרתיזם? ואם עיקשותו טרדנית ואיננה מבוססת, מדוע שלא יתפטר? ומאידך, באם סטנלי פישר צודק, מדוע שלא תופקע התנהלותה של הגברת אריסון בבנק הפועלים? האם האזרח הפשוט ראוי לו לשמוע רק את זמירותיהם של יחצנים ואו עורכי דין? איך האמת תצא לאור?
