החקלאים בישראל מתמודדים בימים אלו עם אחד המשברים הקשים ביותר. המיתון הכלל-עולמי גרם לצניחה בביקושים בכל התחומים, ובכלל זה בביקוש לתוצרת החקלאית. למשבר שפוקד את החקלאות נוסף איום לאור כוונת הממשלה לקצץ במספר העובדים הזרים, זאת לאחר הקיצוץ החד במכסות המים וייקור בעלויות היצור.
החקלאות הישראלית מורכבת מענפים אקסטנסיביים ואינטנסיביים. החקלאות האקסטנסיבית נשענת בעיקר על טכנולוגיה ומאופיינת במספר מועסקים קטן. חקלאות זו מתקיימת בעיקר במשקים פרטיים ובקיבוצים. לעומתה, החקלאות האינטנסיבית מתקיימת בעיקר במשק המשפחתי – במושבים, ונשענת בעיקרה על עבודה שכירה הדורשת התמחות ומיומנות ומספר גדול של מועסקים המתמחים בענפים כגון: פרחים, תבלינים, פלפל, עגבנייה ועוד.
לצערי, ישראל אינה תומכת בחקלאות ובמדיניות החקלאית/כפרית, באופן דומה לתמיכה הניתנת לסקטור החקלאי במדינות המערב, לרבות מדיניות העסקת עובדים זרים. במקום יד תומכת, מבקשת הממשלה להנחית על החקלאים מכה קשה בתחום העובדים הזרים, פגיעה שעלולה להיות מכת מוות לחקלאות הישראלית.
העובדים התאילנדים הם גורם חיוני בקיום החקלאות האינטנסיבית בארץ. מי שסבור שאת מקומם המתפנה יתפסו עובדים ישראלים, שוגה באשליות. צמצום מספר העובדים הזרים יביא לירידה בייצור החקלאי, לצניחה נוספת ביצוא לחו"ל ולמחיקה של מקומות עבודה רבים של ישראלים שמועסקים בענפים שמעניקים שירותים שונים לחקלאים.
מי שביקר בתערוכות החקלאיות השנה היה יכול לראות את התעשיה המדהימה שצמחה סביב החקלאות: חברות זרעים והשקייה ששמן הולך לפניהן בכל העולם, חברות סטרט אפ שמבצעות את הניסויים שלהם בשטחי חקלאות ומטעים בארץ, יצרני ציוד וטכנולוגיה ועוד. כל אלו לא היו קיימים בלי העובד ששותל, מדלל וקוטף.
בשנים הקודמות עשינו אינספור ניסיונות להעסקה של מובטלים ישראלים בחקלאות. רובם הסתיימו מהר ובכישלון, תוך עוגמת נפש לכל הצדדים. עבודה בחקלאות היא קשה מאוד, תובענית ונעשית בתנאי מזג אויר קיצוניים ולא כל אחד בנוי לה. אני מזמין את כל מי שחושב אחרת לבוא ליום עבודה אחד בחממה בערבה בימי הקיץ ואשמח לשמוע את דעתו לאחר מכן.
החקלאים משלמים כבר היום "קנס" על העסקת העובדים שמכונה מס מעסיקים ואגרות שונות. להבדיל ממס הכנסה וביטוח לאומי אותו משלמים רק על הרווחים, את המס הזה הם נדרשים לשלם גם בשנה של הפסדים. מי שחושב שאפשר מהפרה הזו להוציא עוד חלב, יגלה שהעטינים התייבשו ושהפרה עלולה חלילה להפוך לפגר.
המס על העסקת עובדים זרים בחקלאות נועד כדי להקים קרנות אשר יסייעו בפיתוח טכנולוגיות חוסכות אדם. לאורך השנים בהן מוטל הקנס, נצבר מקור של מיליארדי שקלים, אשר במקום שיופנה לייעודו המקורי, הוא זרם לקופת המדינה והפך להיות לקנס נטו.
אני פונה למקבלי ההחלטות בממשלה החדשה – אל תעמידו את כושר הספיגה של החקלאות למבחן! התשלום על טעות שלכם יהיה כבד ביותר ולא רק מהפן הכלכלי.
אם החקלאות בישראל תצטמצם, התוצאה תבוא לידי ביטוי בקריסה כלכלית של משקים שלמים, המקיימים חקלאות לתפארת על כל ערכיה המוספים. בנוסף, נטישת שטחי קרקע עצומים באין יכולת לעבדם תהפוך אותם לשממה ותעודד כניסה של גורמים פולשים אליהם. תהליך גאולת האדמות שהדורות הקודמים הקריבו כל כך הרבה למענו, יסתיים במסירה מרצון של הקרקעות לגורמים אחרים ובסיום עצוב של אחד הפרקים החשובים בציונות.
על ממשלת ישראל להניח לחקלאים להעסיק את העובדים הדרושים להם, לגנוז את כל הגזירות ולבטל את "מס המעסיקים". זהו מס שרירותי וניסיון "להעניש" את החקלאים על כך שהם בחרו לעסוק במקצוע שבו העסקת ישראלים אינה זמינה.
גזירות אלה משמעותן הרס המשק המשפחתי וחיסול החקלאות האינטנסיבית.
אני מצפה מהממשלה לשבת עם נציגי החקלאים ולמצוא דרכים לסייע בהתמודדות עם המשבר הקשה בדרכים אפקטיביות ויצירתיות במקום לרקום תוכניות מזיקות.
