יש אין ספור דברים ונושאים בהם המדינה מתנהלת לא נכון. אין ספור. אבל לעיתים, המדינה פועלת גם נכון ויותר מכך, בשכל רב. בעיקר בנושא שהינו בעל השלכות לאומיות מרחיקות לכת. מים.
חוק תאגיד משק המים העירוני נחקק במהלך שנת 2001 על-רקע גרעון ענק של 2 מיליארד ש"ח בהשקעה בתשתיות המים והביוב ברשויות המקומיות, שיעור גבוה של איבוד מים (פחת) העומד על 60 מיליון מ"ק בשנה! ושיעורי גבייה נמוכים.
הדרך היחידה הנכונה הייתה בביצוע רפורמה ארגונית נרחבת ומקיפה במשק המים הלאומי והמקומי בישראל.
המשמעות המעשית של החוק היא הפרדה משפטית ומעשית של המחלקות העוסקות במים וביוב ברשויות המקומיות השונות, והפיכתן למשק סגור לגמרי מבחינת הכנסות והוצאות. וראה זה פלא - באותם מקומות בהם החלו לפעול תאגידי המים ליד הרשות המקומית, ולא כחלק אינטגרלי ממנה, החלה מהפכת תשתית אמיתית ובכל המובנים - החלפת צנרות ישנות, בדיקה מוקדמת וטיפול בדליפות מים וביוב, טיפול במי קולחין, תפיסת מי גשמים ועוד.
דבר זה לא היה יכול להתרחש לפני ביצוע חוק תאגידי המים, כי הרשויות המקומיות היו משתמשות בהכנסות הגבייה ממים וביוב לשוטף שלהן ובתחומים אחרים. ואילו עכשיו – הכל הולך לטיפול במשק המים. הכל! זוהי מהפכה מקומית בתוך הרשויות המקומיות, אך למעשה זוהי מהפכה בקנה מידה לאומי.
חוק תאגידי המים מתחיל לפעול בזמן הנכון ובמקום הנכון. משבר מים עולמי אדיר, הדורש מכל אחד מאיתנו, בוודאי הרשויות הציבוריות להתייחס לכך בהתאם. חיסכון אישי, טיפול נכון במים על כל סוגיהם ובעיקר טיפול נכון ומתקדם במי ביוב, יהפכו לאבן הבסיס במדיניות המים של ישראל וישימו אותה בשורה הראשונה של המדינות המתקדמות בעולם בתחום הטיפול במים וביוב.