אקספרס למעבה האדמה

דוח מבקר המדינה לשנת 2008 מותח ביקורת חריפה על הפערים החמורים בעלויות ובלוחות הזמנים של מיזם הרכבת "המהירה" לירושלים, בין התכנון לבין המציאות שאינה צריכה להפתיע איש. כבר היום מדובר בפיגור של 8 שנים לעומת התכנון, ובהוצאות גדולות בהרבה בהשוואה לתקציב המקורי. ספק אם הביצוע יושלם אי-פעם. בשלהי כהונתם של אהוד ברק כראש ממשלה ושלמה בן-עמי כשר החוץ, המציאו השניים חלוקה הזויה של ירושלים, חלוקה אנכית, לפיה מה שמעל פני הקרקע יהיה למוסלמים, ומה שמתחת לפני הקרקע - במעבה האדמה בלשונם - יהיה ליהודים. במילים אחרות, זה המקום היאה ליהודים. הרכבת "המהירה" לירושלים היא היבט אחר של הסתכלות היהודים על מקומם. תוואים אחדים נבחנו למסילה לירושלים, ובלבד שזו לא תחרוג מן "הקו הירוק" הזכור לרע. בסופו של דבר נבחרה החלופה הכוללת קילומטרים תת-קרקעיים רבים מאוד בין מודיעין לירושלים והמסתיימת אי-שם במעבה האדמה, עשרות מטרים מתחת לאזור בנייני האומה, שמשום מה איבדו את שמם לטובת הצירוף הלועזי ICC, (International Conventions Center). אין בעולם בירה שמגיעים אליה מן המעמקים, בבחינת "ממעמקים קראתיך יה" (תהלים ק"ל). מדובר בתוואי עתיר מנהרות וגשרים, יקר לאין שיעור, שהבסיס היחיד לבחירתו הוא הנצחת מיטת סדום של פרוזדור ירושלים. חשיבה ירוקה-כתומה קילומטרים בודדים צפונה משם משתרע מעלה בית חורון, המעלה הטבעי, הבטוח והנוח מן השפלה לירושלים, שבו נעו יהושע בן-נון, המכבים ועוד לא מעט יהודים ולא יהודים שהגיעו ופעלו בארץ ישראל, שבחרו בנתיב הטבעי לעלות אל הבירה. מדובר בתוואי עם שיפועים מתונים ונוחים המוזילים את הנחת המסילה ומגבירים את בטיחותה. מדובר בתוואי כביש 443, שללא המגבלות הפוליטיות שישראל כובלת את עצמה בהן היה הופך מזמן לדרך המלך המהירה והבטיחותית לירושלים, ומותיר את כביש 1 כחלופה נופית. כבר היום, מי שרוצה להגיע לעיר הבירה ללא פקקים וללא פיתולים מסוכנים, בוחר בכביש 443. הגברת השימוש בו תמנע גם את הצורך להרחיב את כביש 1 ולפגוע בנוף המרהיב שבו הוא עובר. למרבה הצער, הארגונים הירוקים למיניהם עוצרים ב"קו הירוק". הם מוחים נגד כל פגיעה נופית בתוך קו זה, ומוכנים לגרור את המדינה להשקעות עתק רק כדי לא לחרוג ממנו, אבל מתעלמים מפתרונות שהם ירוקים באופיים, רק בגלל שהם חורגים במעט מן "הקו הירוק". יש מקום לחשיבה ירוקה-כתומה במקום ירוקה-צרה. במקום להעמיק אל בטן האדמה כדי להתחמק מן הפתרון המצוי בהישג יד, ראוי שהממשלה החדשה תנטוש את התכנון שנעשה משיקולים שאינם תחבורתיים-ענייניים ותפנה אל הפתרון הזול והבטיחותי, וגם המהיר יותר. הגיעה העת ששתי עריה המרכזיות של ישראל תהיינה מקושרות ביניהן באמצעות רכבת מהירה, וראוי גם שהנוסעים יוכלו להתרשם מן הנוף במהלך הנסיעה. גם זה שיקול ירוק.