הם נושאים בגאון את שמותיהם של יישובי ארצנו: בנים ובנות להורים שמתגאים באהבתם לארץ. קחו, למשל, את דן, אחד השמות הנפוצים ביותר בכל הזמנים. מעבר להיותו שמו של אחד מ-12 בני יעקב, זהו גם שמו של קיבוץ בגליל העליון, שנוסד במסגרת יישובי "חומה ומגדל".
שמות מסורתיים אחרים של בנים, בעיקר בני משפחות דתיות, שמקבילים לשמות ישובים: אביעזר (מושב בחבל עדולם); אחיעזר (מושב בשפלת יהודה); אוריאל (כפר בתחום גדרה); אליפלט (מושב בגליל העליון); אליקים (מושב ברמות מנשה); אלקנה (מאחז אזרחי במערב השומרון); אלעזר (מושב שיתופי בהרי חברון); זכריה (מושב בצד כביש בית שמש); יפתח (קיבוץ בגליל העליון); איתן (מושב בחבל לכיש).
ישן ומודרני יש גם שמות מודרניים יותר: גונן (קיבוץ במזרח עמק החולה); ארבל (מושב בגליל התחתון); ערד (ישוב בנגב הצפוני-מזרחי); או שמות "לוחמניים" של בנים, בעיקר בניהם של אנשי צבא ויוצאי מחתרות: סער (קיבוץ בחוף הגליל); עמיקם (מושב ברמות מנשה); עמינדב (מושב בדרום-מערב ירושלים); עמיעד (קיבוץ בגליל העליון); ברק (מושב בחבל תענך); בן-עמי (מושב בגליל המערבי).
הוותיקות והירוקות אצל הבנות יש שמות ותיקים כמו דפנה, כשם קיבוץ בצפון, מיישובי "חומה ומגדל"; אביחיל, כשם מושב בשרון, שאותו נושאת, למשל, אחת מוותיקות משרד הביטחון; יש ניצנה ודימונה (בדרום) ויש אפילו רעננה (בשרון) , שהוא שם אמו של השר דן מרידור. העיתונאיות אילת (נגב), וכנרת (רוזנבלום) נושאות שמות של ישובים בדרום ובצפון; ויש גם שלוש זמרות ותיקות, הנושאות שמות ישובים, כמו: נתניה (דברת); רוחמה (רז) וירדנה (ארזי). ולא שכחנו את אביטל (מושב בעמק יזרעאל); יפעת (קיבוץ בעמק יזרעאל); גילת (השחקנית), על שם מושב בנגב הצפוני; מורן (קיבוץ בגליל התחתון); נגבה (קיבוץ במישור החוף הדרומי); אלומה (כפר סמוך לקריית-גת); ואושה (קבוצה בעמק זבולון).
