הרקב המוסרי של איציק

השרצים שיצאו בימים האחרונים בזה אחר זה מהקופה האישית של חברת הכנסת דליה איציק - כללו החלפת המרצפות בביתה, שיפוצים שונים ורכישת שורה ארוכה של פריטים יקרי ערך שהיא חלבה, כדרכה, מהקופה הציבורית לצורך הפיכת דירתה הפרטית לדירת שרד - לא הפתיעו את אלה שעקבו במרוצת השנים אחר התנהלותה של הפוליטיקאית בעלת המגוון אטרקטיבי של תכונות שליליות. העובדה שדירת השרד הפרטית של יו"ר הכנסת לא שימשה לצרכי אירוח של אורחים זרים שאותם אירחה יו"ר הכנסת לשעבר בבזבזנות רבה במשכן הכנסת, רק העצימה את הבושה. תנועת אומ"ץ הגישה השבוע שלא להמתין לתוצאת הבדיקה של מבקר המדינה בנושא זה ולהגיש תלונה נגד איציק ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בבקשה שיורה על פתיחת חקירת משטרה נגד איציק. במכתב שכתבתי אל מזוז נאמר בין השאר: "בשמה של תנועת אומ"ץ, אני פונה אליך אל כבודו, בדרישה להורות את משטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית כנגד ח"כ דליה איציק בגין פרשות של פגיעה בטוהר המידות שאירעו כאשר כיהנה כיו"ר הכנסת. הפרשות מעלות חשד על פיו נהגה הגב' איציק, בין במישרין, בין בעקיפין, באמצעות מנכ"ל הכנסת ועובדי הכנסת, לשפץ את דירתה הפרטית ולהפכה לדירת שרד, כדבריה – על חשבון כספי ציבור ובניגוד חמור להוראות החוק ולכללי המנהל התקין תוך חובת שמירה על טוהר מידות. "בין יתר הפריטים שרכשה הגב' איציק, לרבות קרמיקה איטלקית בשטח של 90 מ"ר, נמנים: א. וילונות. ב. שטיחים. ג. עציצים. ד. תריסים. ה. ספה. ו. שיש במטבח. ז. שולחן לסלון. ח. ריפודים ל – 4 כסאות. ט. אמבטיה אקרילית. י. דוד שמש. יא. תריס חשמלי. יב. ציוד אחר. "בשתי הפרשות, נלמד אודות חשדות כבדים לביצוען של עבירות פליליות חמורות – מחוק העונשין- כגון: 1. סעיף 279 – דרישות כוזבות של עובד ציבור. 2. סעיף 284 - מרמה והפרת אמונים 3. סעיף 280 – שימוש לרעה בכח המשרה. "נדמה כי במצב דברים זה, אין מנוס אלא להורות, על אתר, את משטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית. אנו סבורים, כי אף אבק של חשד זה, חייב לבוא אל מפתנה של משטרת ישראל ולא לביקורת מבקר המדינה. אודה לך, לאור חומרת הדברים, להורות את המשטרה לפתוח בחקירה כבר בעת הקרובה. לא ניתן לסיים מכתב זה מבלי ללמוד מהתרבות הבריטית, על פיה התפטרו בימים האחרונים חברי פרלמנט בריטיים, והיו"ר, בכבודו ובעצמו, משרק פורסמו בתקשורת חשדות אודות שימוש פסול בכספי ציבור לצרכים פרטיים." עד כה לא נתקבלה תגובתו של מזוז. מתי בכלל הייתה לאיציק בושה בתחום בזבוז כספי ציבור? האם כאשר ערכה מסיבות מפוארות במשכן הכנסת שאליהן הזמינה טיפוסים מפוקפקים מסוגו של ארקדי גאידמק ולאחר מכן סירבה להיענות לבקשת אומ"ץ להעביר לרשותנו את רשימת המוזמנים? האם זו לא הייתה איציק שנהגה להגיע בסופי השבוע במכונית השרד שלה בליווי מאבטחיה במיוחד מירושלים עיר מגוריה למספרה יוקרתית תל אביבית? הארסנל של איציק כולל שילוב נדיר של דורסנות חסרת מעצורים, ערמומיות, צביעות, דו-פרצופיות, בוגדנות ושקרנות עם חנופה, התרפסות, התחנחנות ובכיינות. הסמל המסחרי הפוליטי של איציק הוא הפה הגדול שלה, שהפיק מרגליות צרחניות שלמרבה הצער הרחיקו אישים פוליטיים חסרי שדרה והפחידו עובדים שסרו למרותה ורעדו ממנה. באמצעות תכונות אלה הצליחה איציק להוליך שולל גופים ציבוריים תלויים ואזרחים תמימים שלא היו מודעים ומעודכנים במעלליה הבלתי פוסקים. מי זוכר שרק לפני ארבע שנים נבחרה איציק המושחתת הבלתי נלאית לפוליטיקאית ההגונה ביותר בכנס שדרות לענייני חברה ורווחה שנערך ביזמה תנועת 'תפנית' בראשותו של הלוליין הפוליטי עוזי דיין ומכללת ספיר? אני מתקשה לשכוח את הבדיחה המקאברית הזו. פקעת צפעונים לפני שנה וחצי, כאשר איציק כיהנה כנשיאת המדינה בפועל אחרי הסתבכותו של משה קצב, היא צברה פופולריות בקרב חוגים רחבים בעקבות כמה נאומים רגשניים שנכתבו ע"י תנינים סוחטי דמעות ובאמצעות הצגות אישיות מבוימות שהוכנו ע"י אנשי מקצוע זוללי ממון ציבורי. הדרך ללשכת הנשיא נסללה אחרי כמה תרגילים מסריחים שאת חלקם ביצעה בסיוע עוזריה, מנכ"ל הכנסת לשעבר אבי בלשניקוב, שמשמש היום - למרבה האירוניה - כמנכ"ל משרד מבקר המדינה, והיועצת המשפטית של הכנס,ת עורכת הדין נורית אלשטיין, שנתגלתה בעלת גמישות במתן פירושים לסעיפי החוק. את תמיכתם המאסיבית של חברי הכנסת בבחירתה לנשיאה החלה איציק לגייס באמצעות שיחות אישיות בארבע עיניים האהובות עליה, שחלקן היו מלוות בפיתויים וחלוקת טובות הנאה על חשבון הקופה הציבורית כמובן. מי שקלקל לאיציק את ההצגה וגרם בעקיפין לבלימת הקריירה הפוליטית שלה היה ידידה הוותיק שמעון פרס, שלא עמד בהבטחה שנתן לה שלא להתמודד על הנשיאות, בין השאר בגלל, גילו אבל ובסופו של דבר הרדים אותה ורק ברגע האחרון הציג את מועמדותו, גבר על מתחרהו חבר הכנסת ראובן ריבלין, נבחר כנשיא המדינה וחדל להיות לוזר. גם כך איציק לא איבדה עדיין את התקווה להגיע למשכן הנשיאות בתוקף תפקידה כיו"ר הכנסת. חברה הטוב, המגה-מושחת אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, סיפר לה כי פרס בן ה-85 הבטיח לו שיתפטר אחרי כמחצית תקופת הכהונה בת 7 השנים. אבל הבחירות האחרונות טרפו לאיציק את הקלפים. לעג הגורל הוא שדווקא ריבלין נבחר מחדש כיו"ר הכנסת, וסיכוייו לרשת את פרס עולים לאין ערוך על אלה שלה. הגילויים האחרונים על מעשי השחיתות של איציק אותתו לנו שלא היה חסר הרבה שעל כסאו של הנשיא המושחת הפורש משה קצב הייתה מתיישבת פוליטיקאית מושחתת מסוג אחר. הכלל הידוע הוא שנחשים מושחתים צריך להרוג כשהם עדיין קטנים. עד היום אני מצר על כך שלא עלה בידי, חרף מאמצי הרבים לאורך השנים, למנוע מאהוד אולמרט להגיע לראש הפירמידה ולהשחית את המדינה עד שהודח בבושת פנים, הרבה בזכותה של אומ"ץ. אולמרט הצליח לדלג על המשוכות אחרי שעלה בידו לרכוש את ליבם של ברוני התקשורת באמצעות קומבינות שהוא רקח עבורם, ובסיועם של כמה עיתונאים בכירים שהוא התחזה כחברם הטוב (אחד מהם, דן מרגלית, התפקח והתפכח בינתיים). אולמרט הוא עכשיו נחש ארסי פגוע שסכנת ההכשה ממנו לא פחותה. אומ"ץ לא נפלה בפח של מצבו הבריאותי, והגישה השבוע לבג"ץ באמצעות עורכת הדין ישראלה אלימלך עתירה חדשה שבה היא דורשת להעמידו לדין פלילי בגין עבירות שביצע בעת ניסיון הטיית המכרז למכירת מניות בנק לאומי לטובת שני אילי הון זרים שנמנים על מקורביו. אודה ואבוש: גם את הנחשה המושחתת דליה איציק לא הצלחתי לקטול כאשר הייתה עדיין קטנה. בשנת 1990, זמן קצר אחרי שהוקמה ביוזמתי עמותת 'אמיתי' (גלגולה הקודם של אומ"ץ) שפעלה למען טוהר המידות והמינהל התקין במדינה, קיבלנו מידע מאלף על דליה איציק ששימשה אז חברת מועצת עיירית ירושלים ומחזיקת תיק החינוך. קבוצת מורות ירושלמיות שעבדו במחיצתה קודם לכן במוסד חינוכי העבירו אלינו העתקי דוחות פיקטיביים לקבלת תשלומים שאיציק הגישה למשרד החינוך. העברנו אל איציק שורה של שאלות אבל היא ביקשה לבוא לתל אביב להיפגש אתי ולהשיב עליהן בעל פה. במהלך הפגישה שנערכה במזנון של בית העיתונאים בתל אביב התרשמתי שאיציק הינה אישה צעירה אמביציוזית, שלמרות שהיא גדלה בבית דתי ומשום כך קיבלה פטור משירות בצה"ל, אין לה אלוהים. התשובות שלה לא הניחו את דעתנו ונותר הריח של חשד פלילי, אבל גורמי אכיפת החוק החליטו שלא לנקוט כלפיה בצעדים ואנחנו לא יצאנו על כך למאבק משפטי מחויב מציאות. שנתיים לאחר מכן נבחרה איציק לכנסת, החלה להחליף נאמנויות כלפי ראשי המפלגה ולא הייתה לה בעיה להניד עפעף. רשימת הפטרונים שלה כללה את יצחק רבין, בנימין בן-אליעזר, חיים רמון ואהוד ברק ובסופו של דבר נצמדה אל פרס, שלו היא חייבת הרבה. בראשית הקריירה הפרלמנטרית שלה הקפידה איציק להצטייר כאשת חינוך ונבחרה אפילו כיו"ר ועדת החינוך של הכנסת; אחר כך הרחיבה את תחום פעילותה למדע וטכנולוגיה. במקביל עסקה בתככים בתוך מפלגת העבודה ונתגלתה כטבחית מעולה של כל מיני תבשילי פיגולים פוליטיים. היא הצליחה לדחוק הצידה את מנהיגות המפלגה הוותיקות מסוגה של אורה נמיר ולכרות בריתות אפלות עם אישים פוליטיים בעלי רמה מוסרית ירודה בדומה לזו שלה. בתפקידה המיניסטריאלי הראשון כשרה הממונה על רשות השידור, ידעה איציק להפיק לעצמה תועלת רבה; לא היה כמעט יום שבו לא התראיינה באחד מכלי התקשורת הממלכתיים, ובמקביל קשרה קשרים מסועפים עם עיתונאים שהמחמאות המקצועיות שאיציק פיזרה באוזניהם בלשונה החלקלקה העבירה אותם על דעתם המקצועית. תהליך ההשחתה האישית של איציק צבר תאוצה כאשר היא החלה לכהן כשרת התמ"ת בממשלתו הראשונה של שרון, החלה להתחבר אל אילי הון ולמדה כיצד אפשר ליהנות ממנעמי השלטון. קשה היה לדעת מה מתרחש אצל איציק בחדרי החדרים של משרדה. רק נוכל מסוגו של אהוד אולמרט שירש אותה במשרד זה יכול היה לגלות עקבות. בתפקידה כשרת התקשורת שודרגה השחיתות האישית שלה לשיאים חדשים. ההתחככות האישית שלה עם אילי ההון נעשתה כבר בפומבי בכנס שהיא ארגנה עבורם בחופזה באחד ממלונות הפאר של ים המלח. במקביל הידקה איציק את קשריה עם ברוני התקשורת שהחלו לשמור עליה אחרי שהיא הטיבה עם האינטרסים שלהם. לא הייתה בעיה לאיציק האופורטוניסטית לטלפן מסביב לשעון למו"ל או לעורך של עיתון ולנזוף בו. כתבות תחקיר על מעלליה של איציק המושחתת נעלמו מדפי כלי התקשורת. בהזדמנות מסוימת לסכל זאת פורסמה על איציק כתבה לא מחמיאה ב'ידיעות אחרונות'. היא הפעילה את אמצעי הטרור שלה כדי שבאותו עיתון תופיע כעבור כמה ימים כתבה מלקקת על איציק. איציק אימצה היטב את הטכניקות של "יד רוחצת יד" ו"תן וקח". האמצעים הכספיים החלו לקדש את המטרות הפוליטיות של איציק ובעלי בריתה. כך היה בעת ההתמודדות שנערכה בשעתו בין שמעון פרס לבין עמיר פרץ על הנהגת מפלגת העבודה. איציק סייעה לגייס סכום של 320 אלף דולר. פרס הפסיד אומנם באותה התמודדות, אך שאלת קבלת התרומות הלא חוקיות נותרה פתוחה. אומ"ץ פנתה אל היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בדרישה שיורה על חקירה משטרתית נגד פרס ואיציק בחשד לקבלת שוחד. הפנייה שלנו פורסמה ברבים ואיציק החלה להשתולל ודרשה מכלי התקשורת להימנע מפרסומים בנושא זה ואיימה בהגשת תביעות לשון הרע. גם אלי צלצלה איציק ברוב חוצפתה לפני שלוש שנים, ותבעה ממני לפרסם הכחשה על החשדות נגדה והבהירה כי תביעת לשון הרע בדרך אלי. עד היום אני ממתין לשווא לתביעה בקוצר רוח כדי שתינתן לי הזדמנות לחשוף בין כותלי בית המשפט פרשות שחיתות נוספות של איציק. למרבה ההפתעה הזדרז מזוז במקרה זה, ותוך כמה ימים ספורים קיבל הכרעה שלא להורות על חקירה. על-פי מידע שהגיע בשעתו לאומ"ץ, הקימה איציק כדרכה קולות צעקה רועמים במשרד המשפטים וניצלה לכאורה למטרה זו את קשריה עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורכת הדין דוידה לחמן מסר (רעייתו של עורך הדין אורי מסר, חברו ובן בריתו של אולמרט לביצוע עבירות בארץ ובחו"ל). מזוז טען לאחר מכן שלא הופעלו עליו לחצים כלשהם ע"י איציק או שליחים מטעמה. כאשר פרש שרון מהליכוד יחד עם בכירי המפלגה כדי להקים את קדימה, ניצל חיים רמון את חלומו לעריכת המפץ הפוליטי הגדול ושכנע את פרס לנטוש את מפלגת העבודה שבה היה חבר עשרות שנים ולהצטרף לקדימה. פרס הפגוע מניצחונו של פרץ, היה מוכן בתנאי שגם איציק תצטרף עמו למהלך ותזכה ותימנה עם מנהיגי המפלגה החדשה. שרון לא התלהב כל כך מהנדוניה שהביא פרס אבל הסכים בסופו של דבר למנות את איציק כיו"ר הכנסת. התפקיד החדש הפך את איציק כביכול לאדם מסוג אחר. מצד אחד היא ביקשה לעטות על עצמה אדרת ממלכתית, אבל בפועל העניקה שירותים פרלמנטריים בזויים לראש הממשלה אולמרט ולשלטונו המושחת. היא סירבה להיענות לבקשת אומ"ץ לחדש את פעילותה של ועדת חקירה פרלמנטרית לחקר השחיתות הציבורית, נמנעה מלהעלות לדיון במליאת הכנסת את נושא השחיתות, ועשתה הכל כדי לשמר את שלטונו של אולמרט ולמנוע את התפטרותו, וזאת מן האינטרסים האישיים שלה. כדי להאדיר ולפאר את הכנסת הטילה מגבלות שונות שבאו לידי ביטוי, בין היתר, באיסור שהטילה לבוא למשכן הכנסת בלבוש ג'ינס. מצד שני החל מסע בזבזני בכנסת הן בהרחבת המשכן והן בהוצאות מוגזמות לרכישת ציורים, דברי דקורציה, עציצים ועוד כהנה וכהנה. במקביל החליטה איציק להורת על פתיחת מחסני הכנסת להוציא מתוכם חפצי אמנות נדירים, שטיחים, וציורים יקרי ערך ולפזר אותם במשכן. על מלאכה זו ניצח המנכ"ל שלה אבי בלשיניקוב, שחרק שיניים והחריש גם כאשר ידע שבצייתנות החירשת שלו הוא נותן יד לפגיעה בכללי המינהל התקין. פרק בפני עצמו היוותה מערכת יחסיה המורכבת של איציק עם משרד מבקר המדינה. יש סימנים לכך שאיציק זכתה ליחס מיוחד ולקבלת הנחות ממשרד מבקר המדינה. אומ"ץ העבירה למשרד המבקר שורה של נתונים על מעשי בזבוז אישיים מרגיזים של איציק ואנשי מקצוע חיצוניים שפעלו בשירותה ולמענה במשכן הכנסת, שהועברו אלינו בחשאיות ע"י עובדים מפוחדים אך משום מה לא זכו להתייחסות משרד המבקר. ככל הנראה ניצלה איציק את העובדה שמבקר המדינה מגיש לה מדי שנה את הדוחות של,ו שהלכו ותכפו בתקופתו כהונתו של המבקר הנוכחי, השופט בדימוס מיכה לינדרשטראוס, שהינו ראש החץ במאבק נגד השחיתות הציבורית. גם נציבות שירות המדינה האירה משום מה בשנים האחרונות את פניה לאיציק, וסייעה לקדם מינויים שונים, גם משחפתיים, במשרדי ממשלה ובמשכן עצמו. לקראת מערכת הבחירות האחרונה התפוגגה גם הממלכתיות של איציק, כאשר היא קיבלה על עצמה את תפקיד יו"ר מטה הבחירות של קדימה. איציק נתגלתה במלוא ערוותה הפוליטית הצרה. אחרי שהתברר כי מנהיגת מפלגתה, ציפי לבני, לא תוכל להרכיב ממשלה בנסיבות הפוליטיות שנוצרו, דחפה איציק להצטרפות לקואליציה וקיוותה שתישאר בתפקידה. בסופו של דבר, איציק מתנחמת בלשכה מפוארת שהקימה לעצמה במשכן הכנסת. אף אחד מחברי הכנסת לא זכה ללשכה דומה. אם איציק משלה את עצמה שהלשכה המפארת תשמש לה קרש קפיצה חזרה לתפקיד יו"ר הכנסת ואחר כך לנשיאת המדינה, אני יכול להרגיע אותה. החשיפות האחרונות של מעשי השחיתות שלה עלולות להרחיק אותה גם מהמשכן עצמו.