שלוש מסיבות היא הצגה משעשעת והזויה, פרי דמיונו הקודח של אשף התיאטרון הבריטי סר אלן אייקבורן, מלוהקת בשחקנים מנוסים, המשתטים על הבמה הענקית של תיאטרון חיפה. אולם, לא כל ההצגה בנויה כמקשה אחת והיא כוללת סצנות מטורפות ואולם גם תמונות איטיות, סתמיות ומיותרות. קטע הריקוד הנועל את ההצגה, הוא לא לעניין, ארוך ואין לו שום ערך מוסף.
כדאי לציין, כבר בשלב זה, שהשחקנים כולם מצליחים להעביר כראוי את שפת המחזה, קולם נשמע מצוחצח ורהוט, למעט פעמיים שבהן ראיתי את דב נבון פולט במהלך שטף הדיבור נתזי ריר קטנים לעבר הקולגות שלו ואולי היה זה חלק מהמשחק.
אלן אייקבורן, 70, חגג בימים אלה 50 שנות יצירה תיאטרלית. אייקבורן נחשב לאחד מגדולי המחזאים הבריטים והוא כתב עד כה 72 מחזות באורך מלא וגם 22 מחזות לילדים ולנוער. מחזותיו הוצגו, כמובן, בווסט אנד האנגלי וברחבי בריטניה, ואולם הם תופסים מקום מכובד בכל רחבי העולם וגם בישראל הוא כבר ידוע. המחזות שלו הועלו בארץ כבר משנת 1971. אייקבורן ביים כ-300 הצגות ובמהלך השנים זכה לפרסים ולאותות הוקרה ובין היתר בפרס לורנס אוליבייה, הטוני, מולייר, דרמה דסק ותואר סר בזכות מפעל חייו.
אייקבורן נולד ב-1939 בהאמפסטד, רובע בצפון לונדון, החל דרכו כמנהל הצגות, שחקן ובמאי ואחר כך החל כותב מחזות משלו. בשנת 1957 הצטרף ללהקת השחקנים של הבימאי הבריטי סטפן ג'וזף. לאחר מותו הפתאומי של ג'וזף, הוא נבחן למנהל הלהקה. לפני 50 שנה החל לכתוב מחזות והוא המשיך וכתב –עד לאחרונה - מחזה בכל עונת קיץ.
המחזה של אלן אייקבורן נפרש על פני שלוש שנים ועל פני שלוש מסיבות. שלושה זוגות במרכז המחזה: סידני המתאמץ וג'יין חולת הניקיון, ג'פרי התאוותן ואווה הדיכאונית ורונלד מנהל הבנק המשועמם ומריון אשתו האלכוהוליסטית.
בתחילת המחזה אנחנו נמצאים במטבח של סידני וג'יין כשהאורחים מתחילים להגיע. בסלון מתנהלת מסיבת חג מולד, אבל אנחנו כל הזמן נשארים במטבח, מאחורי הקלעים, שם הדרמה האמיתית, כשג'יין הלחוצה נתקעת מחוץ לבית בגשם וסידני האומלל מנסה לשמור על ארשת פנים מכובדת כשהכול מתמוטט מסביבו, רק כי הוא רוצה להרשים את החברים החדשים שלו שנדמה לו שיוכלו לקדם את עסקיו.
שנה אחר כך, שוב בחג המולד, נפגשים כל החברים בביתם של ג'פרי ואווה. זה קורה לילה אחרי שג'פרי הודיע לאווה שהוא עוזב אותה. אווה, במטבח, מחליטה לשים קץ לחייה, וג'פרי מנסה להעמיד פנים בפני האורחים שהכול בסדר אבל זה לא עוזר, כיון שהכלב הענקי שלהם תוקף את כל מי שנכנס לבית.
שנה מאוחר יותר אנחנו בביתם של רונלד ומריון. אווה באה לראות מה שלום מריון כי שמעה שהיא חולה ומוצאת את רונלד מתחבא במטבח בזמן שמריון מסרבת לצאת מחדר השינה. ג'פרי רק רוצה ללכת הביתה אחרי השנה הנוראית שהייתה לו, ודווקא אז מגיעים ג'יין וסידני, שהפך לאיש עסקים מצליח.
"שלוש מסיבות" היא קומדיה מטורפת על העמדות פנים, ניידות חברתית ועל איך מה שנראה על פני השטח, מסתיר פעמים רבות את הסודות האפלים שמתגלים אם רק מציצים מאחורי הקלעים. ההצגה מתנהלת בדרך כלל כשהיא קולחת והפאזות, אותן רגעים מתים על הבמה, הן דלילות ולא משמעותיות. השחקנים משלימים זה את זה, כולם וירטואוזים, שנונים ומקצוענים. ישנן סצנות חיות ומהירות, קצביות ומבדרות וישנן רגעים מתונים, דיכאוניים, ולא תמיד מצחיקים.
הסצנה המופרעת מכל בהצגה מטפלת בניסיונות ההזויים של אווה לשים קץ לחייה וכיצד כל החברים נחלצים לעזרתה כאשר אינם מבינים במה מדובר וסבורים כי הם מסייעים לה בטיפול בתקלות מוזרות המתחוללות בבית.
הבמאית הצעירה, רביד דברה, נטלה מחזה הזוי ממאגר המחזות הסדרתי של אייקבורן, שאמנם הוא יוצר פורה, אבל אינו סמל המחזאות הנשגב. המחזה אמור לבדר ולשעשע – ולא לאורך כל ההצגה הוא אכן עומד בנטל שלקח על עצמו. לרשות דברה עמדו שחקנים מקצועיים ואכן, כל אחד בפני עצמו הגיש משחק מהנה ונראה שהם בעצמם נהנו מן המשחק ומן ההצגה, אך לא בטוח שהם שלמים עם כל המכלול שלה.
אלברט אילוז בתפקיד רונלד, מגלם דמות אוורירית של מנהל בנק שאין לו עומק. בתמונת ניסיון ההתאבדות של אווה הוא מצליח לשעשע גם כשאינו עושה דבר, למעט מבטים נבובים ועטוי כבסים נשיים. אילוז הוא שחקן ותיק, היודע את המלאכה, דיבורו מהוקצע ויש לשבח אותו על משחקו.
דביר בנדק בתפקיד ג'פרי הוא מבדח ומהוקצע. למרות שבתמונות מן התכנייה הוא נראה חובש פאה נכרית מצחיקה, הרי שהוחלט להסיר אותה מעל ראשו והוא מתהדר בקרחת הבוהקת שלו. בנדק אדיר המידות יודע ללהטט בנבכי הקומדיה והוא כולו שצץ קצף, רעש געש ודמותו היא אמינה לחלוטין בזכות הידע וכשרון המשחק שלו.
דב נבון כסידני הוא משעשע, מקצועי ויודע להגיש משחק נפלא. גוון קולו הידוע מזה שנים, צרדרד ומצפצף במקצת, מוסיף לדמותו המבדחת של הדמות שאותה הוא מגלם וזהו בהחלט שחקן היודע את מלאכתו במקצועיות.
אורלי זילברשץ כמריון היא נהדרת. היא הטיפוס שלא נרצה לפגוש אותה במסיבות, ערמומית ומנג'סת, וקולה הצורם בכוונה מוסיף נופך נהדר למשחקה המוצלח והאמין.
יעל לבנטל מגלמת את ג'יין. יעל היא שחקנית ומצחיקנית ותיקה. נראה שהיא מאוד נהנית לשחק בהצגה, היא משתובבת וסצנת הריקוד שלה בנעילת המחזה היא מלאת אנרגיה ונמרצת. יעל היא שחקנית טובה מאוד, קולה הנוטה לכיוון הבכיינות הוא מצחיק ורהוט. אין לה רגע דל על הבמה והיא יודעת נהדר את המלאכה.
סנדרה שונוולד בתפקיד אווה היא שחקנית נהדרת וקטעי ניסיונות ההתאבדות שלה הם, מה לעשות, מהנים במיוחד.
התרגום של אסף צפור הוא קולח ומדויק. התפאורה של איתן לוי היא פרקטית ומוצלחת. התמונות הן של חדרי מטבח והחילופין שלהם בין שלושת הבתים הם יצירתיים. פועלי הבמה, לשם שינוי, הם עובדים שזהו לחם חוקם ולא שחקנים המזיזים את התפאורה. ברוח אווירת חג המולד שבו נתון המחזה, הם חובשים מצנפות סנטה-קלאוס, במהלך שינוי התפאורה.
התאורה של ג'ודי קופרמן היא מקצועית ורלוונטית לחילופי הזמנים והאווירה. המוזיקה של רן בגנו היא נחמדה ויש גם שיבוצי לחן של חג המולד. התלבושות של סבטלנה ברגר הן צבעוניות, נוחות ומעניינות.
שלוש מסיבות הוא מחזה מבדר. ייתכן שאם היו גורעים או משנים את הסוף הבלתי מעניין, למרות שהוא מתכוון להצחיק, היה הדבר מטיב עם ההצגה. לא כל ההצגה היא קלילה ושוטפת, אולם אם נתבונן במכלול, הרי שזו בהחלט הצגה ראויה למזג האוויר הקיצי המאיים עלינו בקרוב ואפילו שהיא שרויה בתקופת הגשם של חג המולד.
