גם בחג הזה, מהדורת מוסף "עסקים" של מעריב מעוררת סקרנות. המוסף כולו מוקדש הפעם לנושא העובדים הזרים, או כפי שלא מקובל לכנותם - מהגרי העבודה (סיפורים אישיים, סיפורים עקרוניים, פרויקט מצולם). הקשר לשבועות? מגילת רות, הנקראת בימים אלה. מהגרי העבודה הם "היורשים המודרניים של רות המואביה", לפי שער המוסף.
הקשר העקרוני יותר לחג הוא עצם ההזדמנות לכוון את המוסף כולו לבדיקה מעמיקה יחסית של נושא אחד, הזדמנות השמורה בדרך כלל למועדים חגיגיים. ואמנם, כך נהג המוסף גם בחגים קודמים. מתבקש לשבח את העורכים (העורך הכלכלי - רפי רוזנפלד; עורך עסקים חג - אייל וייס) על הנכונות להוציא מוסף עם אג'נדה, אבל זו תהיה טעות בניסוח. גם למוסף כלכלי שאינו מקדיש את כולו לנושא אחד יש אג'נדה, היא פשוט לא מוצהרת.
מוסף "ממון" של ידיעות אחרונות כולל הבוקר כתבות שהיו יכולות להתפרסם באותה המידה ביום שישי של חול. יוצאת מן הכלל, במעט, היא כתבת השער - ראיון עם שר התקשורת משה כחלון [נופר סיני].
לפי הצהרות כחלון, נראה כי הוא מבקש ללכת בעקבות קודמו, אריאל אטיאס, ולהתמקד קודם כל בשירות לאזרח. "מרגיז אותי חוסר האונים של הצרכן מול אוניות המלחמה הגדולות האלה, חברות הסלולר", הוא אומר, אבל מתייחס לקשיים בהבנת החשבון ובמחסור במענה אנושי במוקדי שירות הלקוחות של החברות יותר מאשר בתנאי השוק שמאפשרים לחברות הסלולר לגרוף רווחים עצומים גם בעת משבר כלכלי כמעט חסר תקדים.
לגבי הנושאים השנויים במחלוקת, כחלון משתדל לצאת בסדר עם כולם. למשל, בנוגע לפיקוח על הטלוויזיה המסחרית אומר כחלון "כשאבנה את תנאי הרישיונות העתידיים לערוצים המסחריים אנסה לעשות את הרגולציה הכי מאוזנת והכי סבירה, רגולציה שתקיים את בעלי הרישיונות בכבוד - אבל גם את היוצרים ואת התעשיה בכלל".