על המתכנן לתכנן את הדירה באופן שלא תגרענה הדרישות שבתקנות לא במישרין - כגון על-ידי תכנון פרוזדור בדירה שרוחבו קטן מהמינימום הנדרש בתקנות, ולא בעקיפין - כגון על-ידי תכנון פרוזדור ברוחב תקני אך התקנת ארון חשמל אשר מפחית מרוחבו של הפרוזדור, או תכנון דלת ממ"ד המצרה את הפרוזדור
יש לדעת כי דלתות בדירת מגורים נפתחות אל פנים החדרים, כולל דלתות של חדרי שירות, ולפיכך, ההולך לאורכו של הפרוזדור אינו מופרע בהליכתו, גם בעת פתיחת הדלתות. יוצאת דופן היא דלת ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), אשר מטעמי בטיחות פתיחתה היא כלפי חוץ. כפועל יוצא של נתון זה (כיוון פתיחת דלת הממ"ד), מקובל לתכנן את דלת הממ"ד כך שפתיחתה תהיה אל מגרעת. מכל מקום,
דלת ממ"ד הגורעת מרוחב הפרוזדור בדירה בהיפתחה כלפי הפרוזדור מהווה ליקוי. כאשר קבע מחוקק המשנה מה יהיה רוחבו המינימלי של פרוזדור, הוא לקח בחשבון רוחב נטו למעבר, ללא הצרתו של רוחב זה על-ידי שום אביזר שהוא.
ישנן שתי סיבות לקיומו של הליקוי במקרה של פתיחת דלת הממ"ד לכיוון הפרוזדור:
א. כאמור, פגיעה ברוחב האפקטיבי של הפרוזדור.
ב. קיומו של סיכון בטיחותי למשתמשים בפרוזדור, בעת פתיחת דלת הממ"ד לכיוונם באופן מפתיע.
באשר לסיבה ב', לכאורה אפשר לטעון כי כל דלת צריכה להיפתח על חשבון חלל כלשהו בדירה. זה אומנם נכון, אולם יש לצרף לעובדה זו גם את הכלל התכנוני הרווח לפיו כל הדלתות אינן נפתחות לכיוון הפרוזדור אלא לכיוון החדרים, ולכן, המסקנה היא כי כל דלת הנפתחת לכיוון הפוך מהמקובל – ובמיוחד לכיוון מעבר, ותוך חסימתו – מהווה ליקוי ויוצרת סיכון. הסיכון הוא גם בגלל הציפייה כי לא ייפתחו דלתות לכיוון הפרוזדור.
כך לגבי דלת כניסה שבהיפתחה חוסמת מעבר אל המטבח, וכמובן גם דלת הממ"ד החוסמת מעבר חופשי של כניסה אל חדר, או החוסמת מעבר בפרוזדור.
ראה בעניין זה ת"א 4160/02 גרינבלט אנטולי נ' יצחק שטרן ושות' בע"מ, בית משפט השלום קריות, שופטת: א' בית-נר, [פדאור 6455(10)0]. בית המשפט פסק: "ליקויים בשלד – המומחה קבע כי כאשר דלת הממ"ד פתוחה, היא בולטת כ-10 ס"מ למעבר לפרוזדור ועל כן יוצא שרוחב הפרוזדור 76 ס"מ במקום 80 ס"מ שנדרש כמינימום. מדובר באי התאמה לתוכנית המכר והתיקון אינו מעשי. עוד נמצא כי הממ"ד, על-פי שטחו, אינו מהווה חדר".
לאור טענה זו, שהתקבלה כליקוי, בית המשפט מינה שמאי מקרקעין מטעמו שהעריך את שיעור ירידת הערך בגין הדלת הבולטת לכיוון הפרוזדור ובגין ממ"ד שנמכר כחדר על אף מידותיו אשר אינן מתאימות לחדר כדרישת התקנות [תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, התוספת השנייה, תקנה 2.04].
בסך הכול נפסק בגין שני הליקויים הנ"ל סך כולל של 33,750 ש"ח, בצד פיצויים בגין ראשי נזק אחרים.
להבהיר, אי התאמה לתוכנית המכר אשר אינה מהווה ליקוי תכנוני ומפגע – אומנם מזכה את הדיירים בפיצוי בשל עצם קיומה של אי ההתאמה, אולם אינה עניין לשמאי מקרקעין לענות בו משום שאינה גורמת לירידת ערך הדירה. במקרה הנדון המצב שונה – אי ההתאמה יצרה פגם בדירה, ולכן מונה שמאי מקרקעין כדי להעריך את שיעור ירידת ערך הדירה בגינה (לו הייתה אי התאמה ותו לא, השמאי לא היה מוזמן כלל, ולו היה מוזמן - היה קובע כי למרות אי התאמה, אין שום ירידת ערך).
המסקנה מפסק הדין היא, בענייננו, שבליטת דלת ממ"ד לכיוון הפרוזדור יוצרת ליקוי ככל שהפרוזדור מופחת ברוחבו החופשי למעבר בהיות דלת הממ"ד פתוחה, וכי אין לקבל טענה כי דרכן של דלתות להיפתח, ולכן כל פתיחת דלת היא מטבע הדברים על חשבון חלל כלשהו בדירה.
על המתכנן לתכנן את הדירה, באופן שלא תיגרענה הדרישות שבתקנות לא במישרין (כגון על-ידי תכנון פרוזדור בדירה שרוחבו קטן מהמינימום הנדרש בתקנות), ולא בעקיפין (כגון, על-ידי תכנון פרוזדור ברוחב תקני – אך ...התקנת ארון-חשמל, אשר מפחית מרוחבו של הפרוזדור, או תכנון דלת ממ"ד המצרה את הפרוזדור).