הטור של פריצי

למשרד האוצר יש מנכ"ל ששמו ירום אריאב. השבוע הוא התראיין וסיפר שעל-רקע המשבר הכלכלי משרד האוצר מתכנן לבצע כעת 3 רפורמות, והוא יבצע אותן: רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, רפורמה בנמלים ורפורמה בחברת החשמל. אם הוא היה אומר זאת תוך כדי נהיגה, זו הייתה עילה לכל שוטר תנועה לעשות לו בדיקת אלכוהול. מכיוון שאריאב הוא לא נהג אלא מנכ"ל האוצר, אפשר לרשום לפנינו בסיפוק שהפעם יש לנו לפחות מנכ"ל אוצר עם חוש הומור אדיר.

משרד האוצר רותח על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחר שזו פרסמה שבשנת 2008 חלה עליה של 11% במחיר הדירות בישראל. ולמה האוצר רותח? כי על-פי החוק, גובה הפטור ממס רכישה על דירה מתעדכן לפי הנתון הזה והפטור עלה ככה למיליון שקל השנה. האוצר טוען כי המדינה הפסידה ככה 80 מיליון שקל הכנסות, כי לא הייתה עליה כזו במדד. בהערת שוליים יצוין שהמדינה לא הפסידה כלום. אולי כמה אזרחים נשדדו פחות. אין שום הצדקה לכך שמי שרוכש דירה שחצי ממחירה הינו עלות הקרקע בגלל מונופול הקרקעות של המדינה, % 15 מעלות בנייתה הינה עלות הביורוקרטיה, הרישוי, המיסים וההטלים, ובסוף מוסיפים לו גם 15.5% מע"מ על הכל, ישלם על הכל עוד מס רכישה. אבל כאן זה שיח של פקידים מנותקים ולכן נחזור לענייננו: עשרות ומאות החלטות ממשלתיות מתקבלות על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זה שבשנת 2008 לא חלה עליה של 11% במחירי הדיור בישראל כולנו יודעים, והנה מתברר שעל-פי גירסת הלשכה ממשיכה עליית המחירים המעניינת הזו גם השנה, ולפי טענת הלשכה בין ינואר 2009 עד מרץ 2009 עלו מחירי הדיור בישראל ב-4.8% נוספים. יוצא שמינואר 2008 ועד היום מחירי הדירות בישראל עלו ב-15%, אליבא הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה. מובן שזו שטות. זה מנותק מהמציאות. אבל ככה מתקבלות החלטות בישראל, על-פי נייר מטומטם שפקיד אחד מעביר לחברו , ועל-פי מסמכים חסרי כל הגיון שמסתובבים חופשי בין כל פקידי המדינה, בלי שמישהו מהם עוצר וצועק שהמלך הוא עירום. ככה מתנהלת המדינה ולזה הם קוראים "צמרת האוצר" ו"נתוני הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה". תנו לי 2 ירקנים בשוק והם יגידו לכם מדויק יותר מה קורה במשק ומה קורה בשוק.

באיחור של 9 חודשים סיפקה חברת סימנס לרכבת ישראל את ראשוני קרונות הנוסעים שהרכבת רכשה (בעסקה נדיבה של 700 מיליון שקל) אבל כבר אחרי 3 חודשים הושבתה פעילותם בגלל סידרת תקלות חוזרות ונשנות. בנוגע לדרכי הרכישה והמכרזים של רכבת ישראל עלו כבר בעבר שאלות קשות, כמו שאין יותר שאלות על השיטות הידועות של חברת סימנס לזכות במכרזים במדינת ישראל, אבל לא נראה שמישהו כאן נותן לכך את דעתו. מי שמתגלגל מצחוק במקום מקלטו בדרום אמריקה הוא השופט לשעבר דן כהן. הרי למה ואיך קונים מוצרים מסימנס הוא יודע אישית והוא גם היה מוכן לחזור לארץ ולספר לנו הכל, אבל מישהו בפרקליטות לא רצה אותו כאן, כנראה אותם גורמים שנתנו לו להסתלק מכאן ערב מעצרו (יחד עם כספי השוחד שקיבל מסימנס). בזמנו פורסם שהשופט הנמלט דן כהן יצא מהארץ בהפלגה של יאכטה. רק לא סיפרו לנו אם את הדרך עד ליאכטה הוא עשה בקרון רכבת.

החשב הכללי של משרד האוצר שוקל לקיים בלונדון כנס בינלאומי למימון מיזמי אנרגיה. בכוונת מדינה לעורר התעניינות של משקיעים זרים כדי לגייס אותם ואת כספיהם לפרויקטים בישראל. האמת היא שכמה מפקידי האוצר רוצים לבלות קצת בלונדון, כי לא חסר בארץ כסף למיזמי אנרגיה. יש מספיק ישראלים שישמחו להשקיע במיזמי אנרגיה היכן שמקימים אותם – והם אכן עושים זאת, ובעיקר בחו"ל. כי פה מקימים, לכל היותר, צוות פקידים שעוסק 6 שנים בתיכנון הפרויקט, 4 שנים נוספים הצוות מתעסק במכרז ואחר כך מתקשקשים עוד 7 שנים במאבק משפטיים, כי שום דבר לא נכתב נכון מלכתחילה. אבל אם החשב הכללי והחברה שלו בכל זאת ייסעו ללונדון, שלא ישכחו לקחת איתם גם את יו"ר ועד עובדי חברת החשמל. אם כבר מציגים לגויים מיזמי אנרגיה, ראוי שיציגו להם גם את האיש שיוכיח להם שחוק שימור האנרגיה בישראל מאשר שאפשר אומנם להפוך כל מאסה (של כסף) לאנרגיה, ואפשר להשקיע אותה בתכנונים ודיונים, במו"מ ואפילו במכרזים ממשלתיים, אבל אי-אפשר להפוך אותה לאנרגיה חשמלית. לא בישראל.