נער תל אביבי מחונן, שזה מקרוב הגיע למצוות, מתלבט בימים אלה בדילמה גורלית לעתידו: האם להיעתר לעצת מורהו להתעמלות ולהקדיש את מרב זמנו ומרצו לפיתוח כישרונו הספורטיבי, כשחקן כדורסל, במגמה מיוחדת, או להמשיך בלימודי תיכון רגילים.
הנער, הנחשב לכוכב, הן בלימודיו והן במשחקי הכדורסל של בית-ספרו, מתקשה להחליט לפה או לשם. אלא שהשעה דוחקת, לקראת ההרשמה הקרובה לשנת הלימודים הבאה.
נער מחונן אחר, מירושלים, נקלע לדילמה דומה: האם להמשיך בלימודים העיוניים השגרתיים, או להיעתר להצעת מורהו לכינור, נגן בפילהרמונית, להקדיש זמן רב יותר לנגינה, במגמה מיוחדת, כדי לטפח את כישוריו המוסיקליים.
בהיות השניים קטינים, עדיין ללא שיקול-דעת נדרש, יכריעו, כמובן, בסוגייה הוריהם. אלא שעדיין תיוותר השאלה, אם הילדים אומנם ישלימו עם החלטתם של אלה.
מסתבר שלא מעט תלמידים מחוננים אחרים מתלבטים בדילמה הזאת, כשהם נאלצים לפסוח על שתי הסעיפים. הכל באשמת משרד החינוך, שהחליט, למרבה הצער, להעתיק מדיניות דומה מבתי-ספר בארצות-הברית, שבהם יש נהירה נטולת-מעצורים אחר ספציפיקציה, עוד בגיל צעיר מדי, שאינו בשל עדיין להתמחות מוקדמת כל כך.
על חשבון התמחות שכזו בדלת האמות של המקצוע המסוים באה, בהכרח, על חשבון רכישתה של השכלה כללית נרחבת ביתר המקצועות הרגילים שנלמדים בתיכון. תלמיד מתמחה שכזה ייאלץ, כמובן, להקדיש את מירב זמנו לנגינה בכינור, או לאימון-כדורסל, ולא ייוותר לו הזמן הנדרש לצורך הלימודים השגרתיים.
הצרה היא, שבהתמחות מוקדמת שכזו, הנגינה בכינור, או האימון בכדור הם, עדיין, בגדר ההימור בלבד. ומה יהיה אם הילד לא יוכיח, בסופו של דבר, את כישוריו? הוא יאבד את עולמו וייצא קירח מכאן ומכאן: לא ייצא ממנו לא כנר מדופלם וגם לא מושכל כללי.
הגיעו הדברים לידי כך שהדרבון והמירוץ המטורף אחר ההישגיות, כבר הביאו אפילו פעוטים, בני שלוש וארבע, אל שולחן...לימודי הקריאה, החשבון והאנגלית, עוד במסגרת גן הילדים עצמו. אין תמה שלימודים כאלה באים על חשבון המשחקים, ההולמים הרבה יותר גילאים מוקדמים כל כך. הקריאה, החשבון והיידע באנגלית יכולים לחכות, בשקט, עד לבית הספר. שום בור ועם הארץ לא יצא בשל כך מבין כותלי הגן.
אבל, במדינה, שבה מייחסים משקל-עודף למבחנים אמריקנים או פסיכומטרים, שיש בהם אלמנט-ניחוש, על חשבון אלמנט היידע, אין תמה שנותנים משקל-יתר גם להתמחות מוקדמת כל כך, שאיננה במקומה. ובינתיים גוזל משרד החינוך מן התלמידים הצעירים לא רק את חדוות נעוריהם - הוא גם מונע מהם, על חשבון ההתמחות, את ההשכלה הכללית האלמנטרית, שבלעדיה לא יצמח אזרח משכיל.
