בשלוש מלים שפלטה בשבוע שעבר, בדיון בכנסת על התקציב, נחשפה ערוותה של ראש האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני: "תהיה גבר ותתקפל" - כך התריסה לעבר ראש הממשלה.
לא חשוב ההקשר שבו נאמרו שלוש המילים, אבל גלומה בהן כל התורה המניעה את מי שגדלה בבית לאומי, הייתה פעילה בליכוד וכיום היא מנהיגת השמאל בישראל. גם לא חשוב ההקשר הסקסיסטי המהופך, שמרמז כי הפוליטיקאית הבכירה שלנו מאמינה בנחיתות נשית, שהפמיניסטיות כל כך קוצפות עליה.
נשארה המילה השלישית - "תתקפל". זה מה שהציעה הבת של צמד לוחמי האצ"ל למי שעד לפני שנים ספורות הייתה חברה בסיעתו, מאלה שהניפו באותם ימים את החד-נס ולא את נס ההתקפלות.
אכן, כברת דרך ארוכה עשתה הגברת לבני שמאלה, לאימוץ תורת ההתקפלות, וזאת בעקבותיהם של אריאל שרון ואהוד אולמרט, כשהיא גוררת אחריה חברים, שבעבר רק למשמע המילה הזאת - התקפלות - היו מצטמררים.
מתקפלת מוסמכת קל להתקפל בנושא המע"מ על הפירות והירקות, אבל בנושאים שהם בנפשה של המדינה, בטחונה ועתידה? ציפי לבני היא אכן מתקפלת מוסמכת. אילו היא הייתה עכשיו ראש ממשלה, ישראל מזמן הייתה מתקפלת. ישראל לא הייתה עומדת על שלה. ישראל בוודאי הייתה דוהרת לגבולות 67'. ישראל הייתה מפעילה את עוצמתה הצבאית נגד... אזרחיה שלה, אלה שמתגוררים ביו"ש, אלה שבאו להתיישב שם בברכת ממשלות ישראל הקודמות.
אילו הייתה לבני עתה ראש ממשלה, היא הייתה אלופת ההתקפלות והחלשת ישראל. היא הייתה מתקפלת בפני הנשיא אובמה, היא הייתה מתקפלת בפני הראיס האנטישמי אבו-מאזן, היא הייתה מתקפלת בפני ארגוני הטרור, וחמור מכל - היא הייתה מתקפלת בירושלים.
אידיאולוגיית ההתקפלות בוקעת מפיה במיוחד עתה, כשהיא אופוזיציה לממשלת הליכוד, כשהיא מדברת כפי שהקומוניסטים מאיר וילנר ותופיק טובי (אחרון חברי הכנסת הראשונה החי עימנו עד 120) הטיפו בזמנם. התקפלות מכל ערך יהודי-ציוני, והתבטלות בפני גויים, גם דורשי טובתנו כביכול.
עצם אימוץ אידיאולוגיית ההתקפלות משמעה אי-נכונות להיאבק על זכויות ישראל, קבלת כל תכתיב זר, ויתור מראש על הרצון והיכולת להשיג כמה שיותר למען מדינתך ואומתך.
לא לשמוע לגברת ראש הממשלה אינו צריך להוכיח שהוא גבר. ובינתיים גם מוכיח, שאינו מוכן להתקפל, וטוב שכך. הוא מוכן כקודמיו לשקול עצות, מהלכים, גם כאלה שאולי אינו שש לעשותם, אבל מתוך שיקול דעת ורצון לבחון כל אופציה למען השלום, לשקול צעדים טקטיים כאלה ואחרים, כאשר הוא דבק בקווים אדומים שאותם - זו התקווה - לא יחצה.
והקווים האדומים האלה הם: ירושלים תישאר מאוחדת בריבונות ישראל. תימשך הבנייה הטבעית בהתנחלויות החוקיות. לא תקום מדינה פלשתינית - אלא אוטונומיה, כפי שגם בגין ושמיר הסכימו לה. באשר לרמת הגולן, צריך שהדברים ייאמרו בבירור: עדיפה הרמה בשליטתנו ובלי שלום עם אסד, משלום מדומה עם השליט השחצן הזה בלי הגולן.
אין כראש הממשלה המבין את תורת הלחץ והלחץ הנגדי, כפי שלמד אותה מזאב ז'בוטינסקי.
לוחצים אותך? - הפעל לחץ נגדי! התוצאה תהיה טובה בהרבה מסתם התקפלות, מהינתקות חד-צדדית ומהליכה להקמת מדינת טרור בסמוך לנתב"ג ולריכוזי האוכלוסיה הגדולים בגוש דן.
תהיה איפוא גבר, ביבי, כן כן - גבר, ואל תשמע לעצת הגברת האופוזיציונית. תהיה גבר ותעמוד על משמר האידיאולוגיה שבשמה נבחרת באופן דמוקרטי להיות בשנית ראש ממשלה.