לא תהיה זו הפרזה אם ייאמר שפרשת דודו טופז היא עוד סממן שהזניה של השיח הציבורי, אלימות ורמיסת כל כללי החוק והמשפט. הרבה דיו עוד יישפך בעיתונות על הפרשה וכלי התקשורת האלקטרוניים לא ישקטו עד שהאליל יירמס ברגל גסה.
כל בר-דעת מבין שהחשדות המיוחסים לטופז קשים ביותר. מכאן ועד "תוכנית הריאליטי" שבה צופים כל אזרחי ישראל, הדרך ארוכה. נכון, טופז הוא יציר כפיה של התקשורת המודרנית המוכנה לעשות הכל ובלבד שהרייטינג - מילת הקסם של התקשורת - יעלה, כשהשמים הם הגבול. אותה תקשורת שבנתה את טופז, טיפחה אותו ואת סגנונו, קמה עתה עליו במטרה לחסלו. ציפור הנפש שלה, "מלך הרייטינג" השובב המכור לנשים המחליף אותן כפי שמחליפים תחתונים, מעד. זו העת לדחוף אותו אל התהום כדי להגדיל את הרייטינג.
הוגי תוכניות הריאליטי לא חשבו ולו לרגע שייפול לידיהם סיפור כה מסעיר ושובר קופות. זהו סיפור מושלם של אהבות כזב, של אלימות, מאפיה, שלוחים של האלילים, פרנסי תקשורת הקובעים את סדר היום הישראלי, מחלות, הון ומנעמים. מי צריך לשבור את הראש כדי לכתוב תסריט כה מושלם. העיט ירד אל הטרף וטרפו חסר יכולת להתנגד. זו טרגדיה שאפילו היוונים לא כתבו, המספרת את סיפור עלייתו ונפילתו של אחד הכוכבים האהובים-שנואים שהפך את המסך הקטן למקפצה. אך למרבה הצער, על המקפצה הזו נמצאים היום רבים וטובים המשתינים על האליל הנרמס.
דודו טופז חווה את אשר חוו לפניו, וכנראה גם אחריו, רבים, שועי הארץ ומלכיה. הצלחתו שיכרה אותו ושיקרה לו כי בסך-הכל היה זה יין משובח המערפל את החושים כאשר אתה שותה ממנו בכמויות גדולות.
אין לאחל לאף אחד ליפול קורבן לאלימות. כל אזרח ואזרחית חייבים להוקיע את גסות הרוח וההתבהמות שבהכאת אנשי התקשורת. אדרבה, על אלה שיימצאו אשמים להשיט עונשים כמגיע להם, כולל על טופז. מכאן ועד להתנהגות של הגורמים השונים המעורבים בפרשה, כולל התקשורת, חייב להיות מרחק רב.
לאלה מבין הקוראים שעדיין אינם מעודכנים בפרטים, ראוי להזכיר שטופז הוא בגדר נאשם שיש לגביו חשדות כבדים, אך אף לא אחד מהם הוכח בבית משפט כנכון. מה שעושים לטופז כרגע הוא משפט שדה שלא היה מבייש את משפטי הראווה של המדינות הדיקטטוריות.
ברגל גסה, ללא שום התחשבות, מתפרסמים דברים השופכים את דמו של הנאשם. אנשי תקשורת מביעים את דעתם המושכלת ויודעים לומר שיש בידי המשטרה חומר מרשיע; תיקו הרפואי של הנאשם מתגולל מעל דפי העיתונים ומסכי הטלוויזיה; פרטיותו נרמסת וחייו האישיים הופכים להיות סרט המוקרן חינם אין כסף בכל בית בישראל. פסיכיאטרים ופסיכולוגים מביעים את דעתם המקצועית על מצבו הנפשי של טופז רק ממה שהוקרן בטלוויזיה או ממה שאמר לעיתון זה או אחר. הדיאגנוזה כבר נקבעה ואפילו חוות דעת מנומקות היטב קובעות שהוא כשיר לעמוד לדין מבחינה נפשית. איך מעיזים אנשים נשואי פנים להעריך הערכות כה חובבניות ומופרכות? האם מישהו היה מוכן שהדיאגנוזה שלו תיקבע על-ידי רופא רק בהסתכלות על המסך או שיחת טלפון? זו שערוריה שאין כדוגמתה.
יש המשתפים פעולה בהעצמת הטרגדיה הזו כי, כאמור, זה מביא רייטינג, אך לא פחות מכך, נקמה. המשפט איננו עוסק בנקמות אלא בחיפוש אחר הצדק והענשת העבריינים. יש כנראה כאלה שהוציאו חוזה על "הראשון בבידור". הקריירה של טופז, ככל הנראה, חוסלה ורבים הם אלה המרוצים מכך.
למען לא יקפצו הטוקבקיסטים, יובהר פעם נוספת: אם החשדות כנגד טופז וחבריו יהפכו לכתב אישום וכתב האישום יתברר כנכון, על בית המשפט להעניש בחומרה את האיש. הוא איננו אדם פרטי בלבד אלא מושא להערצה עבור רבים, לכן על השופטים חלה החובה לשפוט משפט צדק ולהעניש למען עקירתה של האלימות הגואה בישראל.
