המצאת המכונית, ראשיתה בגרמניה בשנות השמונים של המאה ה-19 (המנוע של דיימלר והמנוע של בנץ-כל אחד בנפרד) והמשכה - שהפכה במאה ה-20 למלכת הכבישים ולמוצר הנחשק והנחוץ ביותר לאדם המודרני.
בסתיו 1900 ביקרו למעלה מ-50 אלף מבקרים בתערוכה הראשונה למכוניות בארה"ב שהתקיימה במדיסון סקוור גרדן בניו-יורק. בתערוכה הוצגו 300 דגמים שונים של יצרנים אמריקנים, סך הכל היו, באותה תקופה בארה"ב, כ-600 יצרני מכוניות שייצרו "בעבודת יד" כרכרות ללא סוסים HORSELESS CARRIAGES אשר הציתו את דמיונו של העולם.
המצאת המכונית שבאה מאירופה כבשה את האמריקנים, בני מהגרים חרוצים ושאפתנים שחשו בפוטנציאל של כלי התחבורה החדש ששינה את פני המאה. אחד מבעלי החזון, הזכור לטוב בתחום, הוא בילי דורנט, מייסד ג'נרל מוטורס, לימים חברת המכוניות הגדולה בעולם.
בילי דורנט, צעיר מדטרויט, חזה בתחילת המאה ה-20 כי עסקי המכוניות הם הדבר הבא והצליח לשכנע את האגדיים בין יוצרי המכוניות במדינה למכור לו את החברות שלהם: לואיס שברולט, תומאס ביואיק, אלברט שמפיון, הנרי ליילנד (מייסד קאדילאק) (ובהמשך את אולדסמוביל, אוקלאנד (פונטיאק), אופל סאאב ואחרים. היצרנים, כל אחד מהם מצטיין בתחומו, המשיכו לעבוד עם דורנט תחת הגג של חברה אחת: ג'נרל מוטורס.
שנים לאחר מכן, כינה הניו-יורק טיימס את בילי דורנט "הגאון המניפולטיבי". הכל הסכימו כי הוא האיש שראה בגדול את עתיד ענף המכוניות. הוא היה אלוף ה"דילים": עסקות מסובכות של קנייה ומכירה באמצעות בנקים שונים כדי להגדיל את הרכש הענקי של GM.
מייסדי החברות שרכש דורנט היו ממציאי פטנטים בתחומי שכלולי המכונית: המנוע, תיבת ההילוכים, מערכת הגלגלים, המעצורים, החימום והקירור במכוניות וכדומה. בין הרכישות של דורנט היו חברות לייצור משאיות, חלקי-מכוניות, אבזרים, צמיגים וכדומה.