היא, אומנם, ממש פצפונת, אבל יודעת לשחק אותה בגדול. למרות שאינה בולטת בשטח, היא מצליחה להטביע את רישומה ולרכוש את אמונם של כל מי שבאים בשעריה.
"מל ומישל" (בן-יהודה 155 בתל אביב), מסעדה קטנה ונחבאת אל הכלים, מפגינה מאז לידתה כושר-הצלחה גסטרונומי, שכמעט אין שני לו. הכל בזכותם של בעליה, השפים ניר וימן ויוגב ירוס, שקנו את עולמם כבשלני-צמרת, עתירי ניסיון קולינרי. השניים השכילו להפוך את מסעדתם לטריטוריה איטלקית לשמה, עם נגיעה ים-תיכונית אמיתית. מאחר שצר המקום בה מלהכיל את ים הסועדים השוחרים לפיתחה, נאלצו בעליה לקיים "תורנות-אכילה", של צהריים וערב, עם תפריטים מפתים.
מתיחת פנים לקראת בוא הקיץ עברה המסעדה גם רענון ומתיחת פנים ויזואלית, עם פתיחתה של הרחבה החיצונית המקורה שלה, הפונה לרחוב, והמאפשרת לסועדיה גם לסקור את העוברים-ושבים החולפים על פניהם. אבל האטרקציה האמיתית מזומנת דווקא בחללה הפנימי של המסעדה, המעוצבת בטוב-טעם בידיה האמונות של אשת אחד מבעליה.
בהתחשב במצב, הוזל באחרונה למדי תפריט הקיץ של "מל ומישל" והוא מציע, בין היתר, עסקה של ארבע מנות קטנות, שהן מעין טאפאס. כך, למשל, ניתן לבחור ברביעייה של מתאבנים, הכוללת סרדין כבוש עם סלט שומר, בראזולה תוצרת-בית, בייבי קלמרי ואספרגוס צרוב עם ביצה עלומה - הכל במחיר עסקית של 58 שקל, המוגשת בעיקר בשעות הערב, כשניתן להפריד בין מרכיבי הרביעייה.
טוב טעם אנחנו, שהגענו לעת צהריים, בחרנו בתפריט הקונבנציולי, ששמו כבר הולך לפניו. אל השולחן הוגש, כספתח, לחם קלוי משובח, עם קערית-חמאה לממרח, על חשבון הבית, ובעקבותיו הגיעה המנה הראשונה: אספרגוס צרוב, על בסיס של ביצה עלומה, עם רוטב הולנדי, ולצידו גוש של גבינה כחולה ומסקרפונה. ממש שילוב מוצלח, בטעם גן עדן. כיוון שהיינו שניים, החלטנו להתחלק במנה הזאת, ובלבד שנוכל לאגור כוח לבאות אחריה.
משורת הפסטות בחרנו בטלייטלה של קיץ - אטריות רחבות, ספוגות בשמן-זית ובגבינות מגורדות, עם עלי מנגולד, שהותירו אחריהן טעם של עוד. בעקבותיה הגיעה המנה העיקרית, שהייתה "שוס" של ממש: צלחת כבדים של עוף וכבד אחד של עגל, שרויים כולם ביין מרסלה, שבושלו כיד המלך והיו מתקתקים בטעמם ונימוחים מאין כמותם. לטעמי, הייתה זו מנת הכבד המוצלחת ביותר שאכלתי אי פעם.
עוד נשוב מבין הקינוחים המפתים כל כך נדלקנו על הטירמיסו, שהיה עשוי בדיוק כמו שצריך, טבול בליקר, על בסיס של גבינת מסקרפונה. לצידו הוגשו אספרסו כפול דומיננטי וסודה איטלקית. החשבון לשניים הסתכם ב-266 שקל, שעליו הוספנו תשר של 12 אחוז עבור שירות מעולה, שכלל הסברים מפורטים על הרכב המעדנים שבחרנו, מפיה של מלצרית סבלנית וקשובה. כשיצאנו מהמסעדה גמרנו אומר לצרף אותה לקבוצת מסעדות העילית הקטנה שבאמתחתנו, שעוד נשוב אליה בעתיד הקרוב.
