הכאוס שאפיין את תהליך בניית חוק ההסדרים במשק, לרבות תחום התקשורת, דחף למהלך חפוז ובלתי שקול של שר התקשורת (בימיו הראשונים במשרד), להקים ועדת מכרזים משולבת לסלולר (תדרי דור 3 ומעלה - UMTS) ולאלחוט רחב הפס (WiMAX נייח ונייד).
בהיעדר יועצים מקצועיים מהרמה הראשונה ליד השר ובהיעדר מנכ"ל מקצועי (המנכ"ל המקצועי האחרון, למי ששכח, היה דני רוזן, שסיים תפקידו במשרד ב-2001), ובהיעדר מערכת מסודרת להבנת צרכי הציבור, ברור שהכשל בקבלת ההחלטות במשרד התקשורת יימשך, ללא כל סטייה מהמסלול, תהליך שלא מוביל לשום מקום ברור.
המחשבה שעומדת מאחורי ההקמה החפוזה של הוועדה הובהרה היטב על-ידי השר משה כחלון: לבחון הכנסת מפעיל סלולר חמישי בישראל. אולם, בהיעדר הבנה של תהליכי הרגולציה בעולם תקשורת מורכב ובתנאים המיוחדים של ישראל, מהלך כזה עלול להוביל לתוצאה הפוכה: במקום חמש חברות סלולר, נמצא עצמנו עם שלוש חברות סלולר בעלות תשתיות עצמאיות. הפתרון לבעיה זו טמון בתחום מקביל אחר (MVNO) שעל הכישלונות שבטיפול המשרד בו (עד היום) ניתן למלא ספר שלם. כיום, המשרד החל בצעד ראשון של בחינת התעריפים, שאולי מבשר שתחום ה-MVNO כן יתממש בשנה הקרובה.
בהקמת הוועדה החדשה למכרז תדרים גלום גם מכשול מנהלי-אתי בדמות מינויו של נתי שוברט, סמנכ"ל הספקטרום במשרד התקשורת, שנכנס לתפקידו בסוף ספטמבר 2008, תחת מגבלות לא פשוטות למניעת ניגוד עניינים (בהיותו עובד מוטורולה לשעבר). להערכתנו, הוועדה החדשה תעסוק בעיקר בבעיה אחת: עתידה של מירס (חברת-בת בבעלות מלאה של מוטורולה). לאור הטיפול הכושל בבעיה זו עד היום, קשה כיום להיות אופטימי.
לבעיה זו כמה מרכיבים שנרקחו כאן יחדיו בהחלטת השר:
א) העתיד של מירס כחברת תקשורת עצמאית. "חלון ההזדמנויות" של מירס נסגר, כיוון שמשרד התקשורת 'משך' את השימועים לתחום ה-WiMAX במשך ארבע שנים, כדי "להרוג את הנושא", ובסיום המהלך הפך את העמדה שהוביל בכל השנים: לפיה מירס תקבל עדיפות במכרז ה-WiMAX הראשון, וקבע שהחלטה זו בטלה, ללא כל הסבר סביר.
התוצאה: היחידה הטכנולוגית להקמת ה-WiMAX במירס פורקה (מנהלה, אבי פתיר, קודם בתוך מירס לתפקיד סמנכ"ל חטיבת הטכנולוגיות, שמיזגה את חטיבות ההנדסה ומערכות המידע). תוצאה חמורה נוספת: מוטורולה מאסה בנטל, שנוצר מחוסר יכולת לפתח את שירותי מירס בישראל, ומחפשת לה קונה. הקונה הסביר ביותר אמור להיות חברת הוט. אולם, להוט צרות משלה, והיא בתחילת מהלך רכישה מורכב על-ידי משקיע צרפתי.
הקבוצות שניהלו ומנהלות מו"מ לרכישת מירס נתקלו בתג מחיר גבוה מצד מוטורולה (300 עד 400 מיליון דולרים, מהלך שמובל על-ידי מריל לינץ'), כשהקונה אמור לשלם גם עבור מכרז התדרים החדש, 'לסגור' חובות של מירס למשרד התקשורת, וגם להשקיע בקמת רשת עתידית ל-UMTS. בסך-הכל זה עשוי להסתכם בהשקעה של למעלה ממיליארד דולרים. קשה לראות משקיעים שמסתובבים בשוק הישראלי עם 'כיסים עמוקים' להשקעה כזו, גם אם מדובר במינוף שיובל על-ידי בנקים ובתי השקעה. על שר התקשורת היה לבדוק את השוק, תנאיו והמתחרים בו, בטרם חתימה על מסמכים ויציאה למכרז, שמוביל להחלטות הרסניות. אחת התוצאות העלולות לנבוע מהמכרז: רכישת מירס על-ידי אחת מחברות הסלולר הקיימות, או על-ידי קבוצת קונים שתמזג בצורה עקיפה ובמהלך מתוחכם את מירס תוך זמן קצר עם חברת סלולר קיימת. כדי לתת למירס תדרים ל-UMTS לא היה צורך במכרז, כפי שלא היה מכרז במתן התדרים הקיימים למירס ובמתן הרישיון הקיים למירס.
ב) החלק של מכרז ה-WiMAX בוועדה החדשה מורכב משתי שכבות. יש שכבת ה-WiMAX הקבוע (הנייח) ויש שכבת ה-WiMAX הנייד, שזו הזיה או חלום (תבחרו את הדימוי) של משרד התקשורת, וגם של משרד האוצר, שמבין ומתנהל בדברים כאלו כמו פיל בחנות חרסינה. המטרה של החלום הזה: יצירת ספק סלולר מתחרה חדש, חמישי במספר (אולי אף שישי, אם יהיה ספק חמישי ב-UMTS), בעל תשתית עצמאית, שיתחרה בחברות הסלולר הגדולות הקיימות. היות שמדיניות ה-WiMAX הובילה לכישלון חמור של המהלך כולו, בדיוק כפי שהערכנו בכל העשור האחרון, וספק סלולר חמישי ב-WiMAX נייד לא נראה באופק, מה שנותר למשרד זה לחלק תדרים ל-WiMAX נייח. הצורך לתדרים כאו קיים כל הזמן, מצד כל חברות התקשורת הגדולות (בזק, הוט, חברות הסלולר וחברות האינטרנט). זאת, כדי לאפשר אספקת קישור אלחוטי לטווחים לא גדולים לצרכים הפנימיים של חברות התקשורת.
לצורך כך אין צורך בהקמת ועדת מכרזים. בשביל זה הוקם אגף הספקטרום במשרד. מאז ומתמיד, לאורך כל ימות משרד התקשורת, כל חברות התקשורת קיבלו ומקבלות רשיונות ותדרים לחיבורי נל"ן אלחוטי, בתדרים ובטכנולוגיות מגוונות (החל מלייזר, דרך תדרי רדיו וכלה באינפרא אדום), במיוחד לחיבורים למתקנים רחוקים, יישובים מרוחקים, מפעלים ובסיסים מרוחקים, בין בניינים, בין בסיסי שידור ובסיסי אלחוט וכיו"ב. ה-WiMAX הנייח הוא עוד אמצעי טכנולוגי שנוסף על הקיימים בשוק, כדי לענות על צרכים מקומיים של חיבורים אלחוטיים לחברות התקשורת. מעולם לא היה מכרז לתחומים אלו, וגם אין צורך. כי המהלך של מכרז פומבי כמו שהחליט עליו השר מייקר את מחיר התדרים לחברות והופך למעין מס שייפול כנטל ישיר על הצרכנים. מס מיותר ואנטי צרכני.
תגובת דובר משרד התקשורת לעניין מינויו של נתי שוברט לוועדת המכרזים החדשה וניגוד העניינים האפשרי שיש במינוי זה: "כל חבר בוועדה רשאי למנות לו מחליף לצורך השתתפות בישיבות". תגובת דוברת חברת מוטורולה לשאלותינו בעניין האפשרויות למכירת מירס: "מוטורולה אינה מגיבה לשמועות וספקולציות".
