|
מכירים את האגדה על רובינהוד, שגנב מהעשירים כדי לתת לעניים? בגירסה הישראלית היו אלה האופנובנק רוני ליבוביץ', שודד הבנקים הנודע, והמוח א' דרור שעמד מאחורי שוד הכספות הגדול בבנק הפועלים. בן לילה הם הפכו לגיבורי תרבות מיתולוגיים. הציבור הרחב, החש נעשק על-ידי הבנקים, אֵילֵי ההון, הזדהה עם פריצתם של הרובינהודים המודרניים, שבאו מרְקָעִים חברתיים שונים, והריע להם. הרובינהוד של עולם הבידור הוא דומני לא אחר מאשר הראשון דודו טופז. ככלות הכל הוא חקוק בתודעת ההמונים כבדרן הלאומי של המדינה, המזוהה יותר מכל עם ה"צ'חצ'חים" שנגדם יצא בנאומו המפורסם. התקיפה של אֵילֵי הממסד הטלוויזיוני, אבי ניר ושירה מרגלית, על-ידי הבדרן העממי מתקבלת על-ידי רבים בהערצה כנקמת ההמונים בממסד. ואחרון אחרון: לא סוד הוא כי כל חייו של הבדרן היו הבמה. בלעדיה, כפי שהעידו עמיתיו, היה אדם מת. אולי כדאי איפוא לא לשים את כל ביצי התהילה בסל הבידור?
|
|
|
ירון לונדון [צילום: ערוץ 10]
|
|
|
|
|
| גם אצל איש התקשורת הקפדן, ירון לונדון, ואצל המשפטן הבכיר, בני דון יחיא - אשר במקצועו אָמוּן על דיוק בעובדות - מכונת שטיפת המוח ומנגנון ההכחשה הפסיכולוגית, נגד החשדות כלפי חברם הטוב, עבדו שעות נוספות (מעניין כיצד לונדון היה דן את המעשים לחומרה אילו לא היה מדובר בחבר)... | |
|
|
|
אצל המלך דודו טופז, דומני כי נשברו כל השיאים. למרות שהרקורד שלו כָּלַל כבר מעשי אלימות (עיין ערך שניצר), מצעד הידוענים הופיע בכלי התקשורת, כדי לזַכּוֹתוֹ בדעת הקהל, עוד בטרם הודה באשמתו ודרך על סף בית המשפט. מדובר באישים מקורבים, כוכבי עולם הבידור, הטלוויזיה והמשפטנות. כולם הציגו אותו כחבר טוב ובלתי אלים. למרבה הפלא, גם אצל איש התקשורת הקפדן, ירון לונדון, ואצל המשפטן הבכיר, בני דון יחיא - אשר במקצועו אָמוּן על דיוק בעובדות - מכונת שטיפת המוח ומנגנון ההכחשה הפסיכולוגית, נגד החשדות כלפי חברם הטוב, עבדו שעות נוספות (מעניין כיצד לונדון היה דן את המעשים לחומרה אילו לא היה מדובר בחבר). לאחר שהחשדות נגד טופז התאמתו, גם אז התייצבו עמיתיו לצידו בתקשורת, כדי להציג את מצבו האומלל ואת מצוקתו הנפשית הקשה, במקום גינוי חד-משמעי של מעשי האלימות. לא פחות מעדות אופי של מלך הבידור, נחשף אופיים החלש, הסובייקטיבי והפָּן הבלתי מקצועי בחייהם. פסיכולוגיית המונים זו במיטבה יש לה השפעה בלתי מוּדעת על השופטים. עם כל הכבוד, גם הם אינם חסינים מהאפקט התקשורתי של עולם הזוהר על הכרעת הדין. מבחינה זאת, גיוס כוכבים לעדוּת אופי הוא סוג מסוים של שוחד, אשר כדברי התורה מעוור עיני פיקחים ומסלף דברי חכמים. אולם מעבר לכך, הצגת העבריין כקורבן, נותנת לגיטימציה לפשיעה ומצמצמת את ממדי חומרתה. במקום להתמקד בפשיעה, ולהוקיעה מהחברה, באופן שווה לכל נפש, מתמקדים בפושע, ומגלים אמפתיה כלפיו והבנה למעשהו. במקום לדבר על הקורבן האמיתי שנפגע, הנרצח או הפצוע, מגלים רחמנות כלפי הפושע ומתארים את מצוקתו, ובכך מעוררים את האהדה הציבורית אליו. כבר דוּבַּר לא אחת על כך, כי הַאֲדָרַת הפושע בתקשורת, הנותנת במה רחבה לו ולמקורביו, הופכת אותו לגיבור תרבות. כשמדובר בסלבריטאים, שהם אלילי התקשורת, המשמשים מודל חיקוי לציבור, אין ספק שההשפעה השלילית של פשיעתם היא רבה ביותר.
|
|
בכרוניקה הפלילית אין זו תופעה חדשה, שֶׁבָּה העבריין, בגיבוי תקשורתי נרחב, הופך לקורבן. כל עבריין מתחיל יודע, שגם אם יורשע, ההגנה תעשה כמיטב יכולתה לשלוף שפנים מן הכובע כדי לזַכותו. בראש ובראשונה יעמוד לימינו קו אי-השפיות, גם אם הוא הפושע הנורמלי ביותר. לא סוד הוא כי בעיני ההגנה כל רוצח שני וחמישי הוא חולה נפש. פושע מתוחכם יותר ינסה לשכנע את השופטים בטיעוניו לחפוּתו. ידועה הבדיחה על אותו עורך דין, שהתוודה בפני מַרְשׁוֹ הרוצח: "היית כל כך מוצלח בבית המשפט, שאפילו אותי שכנעת שאתה לא הרוצח!". אי-אפשר להתעלם מהשפעת התקשורת על התופעה. כל עורך דין מליגה ב' או ג', ובוודאי עורכי דין בכירים, מתראיינים לעיתונות, לרדיו ולטלוויזיה, כדי להרצות על מצבו הנפשי הקשה של מַרְשָׁם האומלל, והופכים באחת ליח"צנים ממולחים שלו. כבונוס, מופיעים גם מקורביו ובני משפחתו של הפושע, המשמשים עֵדי אופי בתקשורת. התופעה מתעצמת בבִּיצה הסלבריטאית. זוכרים את חנן גולדבלט, חיים רמון, והרשימה עוד ארוכה, שלצידם של הנאשמים הידוענים הופיע מצעד הכוכבים בבית המשפט להעיד על אופיים החיובי, עד כמה הם אנושיים, חביבים ונדיבים, ורחוקים מעולם הפשע?
|
|
