יהודי וערבי: למי דם סמוק יותר?

הנה ידיעה שפורסמה באתר "וואלה" מבלי שיביאו פרשנות כלשהי המתייחסת לידיעה: מרכז "מוסאוא" לזכויות האזרחים הערבים בישראל, התייחס להגשת כתב האישום נגד תושבי שפרעם בגין מעורבות בלינץ' בחייל עדן נתן זדה. לדברי המרכז, "כתבי האישום הלא מבוססים נגד תושבי שפרעם הם כניעה ללחץ שמפעילים הכהניסטים והמתנחלים הקיצוניים שעמדו מאחורי הרצח". עוד נמסר מהמרכז כי "כל ארבעת השוטרים והאזרחים שביצעו וידוא הריגה בארבעת חשודי ביצוע פיגועי הדריסה שאירעו בירושלים קיבלו צל"שים. כנראה דמו של רוצח יהודי יקר יותר מדמם של חשודים ערבים". קראתי את הידיעה הזאת וחשבתי עד כמה ציניות מפגינים אנשי המרכז הזה כמו היו היהודים טומטומים שאינם מבחינים בין דברי הערבים דהיום לבין הבליהם מתמול שלשום. לכאורה, כל אדם נברא בצלם אלהים והינו עולם מלא בפני עצמו. הגמרא היהודית מתייחסת לכך במסכת סנהדרין: "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי, דילמא דמא דההוא גברא סומק טפיי" - מה ראית שדמ סמוק יותר? שמא דמו של זולת סמוק יותר? גם בימי קדם נהגו לנקום עין תחת עין ושן תחת שן על-פי היחס השווה המגיע לכל נקמה. כל אדם שווה לכל אדם. בני האדם נולדו שווים. ובכן, האם דמו של יהודי סמוק יותר מדמו של ערבי? התשובה הניצחת לשאלה הזאת היא חיובית. ניסיתי להבין מדוע המשוואה העקומה הזאת קיימת בחלק זה של העולם. האם בגין העובדה שרבע מאוכלוסיית העולם הינה מוסלמית לעומת כ-12 מיליון יהודים בלבד בכל העולם כולו? האם זה מצדיק מתן ערך רב ומשקל יתר לחיי יהודי? או שמא דמו של כל יהודי סמוק יותר מבחינה אובייקטיבית-ביולוגית? מובן שאלה אינם יכולים להוות הסבר מניח את הדעת לעובדה שחיי יהודי יקרים פי כמה וכמה מחיי ערבי. וזאת, להזכירכם - עובדה! וכי ישאלונו היאך אנו מחציפים פנים ומעיזים אותם בהתנשאות רברבנית שכזו, נאמר, שהעובדה היא עובדה אבל לא היהודים הם שקבעו אותה לעובדה. להלכה ולמעשה, העובדה הזאת נכפתה עלינו בעל כורחנו ממש! לא רצינו בה! אנחנו מוכנים בכל רגע להעמיד את חיי היהודים והערבים על מישור שווה וכל נפש יהודי הומיה תשווה לנפשו של כל ערבי - אנשים, נשים, זקנים וטף. אין שינוי שאנו מייחלים לו יותר מן השינוי הזה. את העובדה שחיי יהודי אחד ויחיד עולים בערכם על חיי מאות ואלפי ערבים, קבעו הערבים עצמם. שישאלו את מנהיגיהם מחסן נסראללה ועד חאלד משעל. הנה ממש בימים אלה כלוא החייל גלעד שליט שישראל מוכנה מיד לפדותו בתמורה למחבל ערבי. אחד מול אחד! מה אומר על כך מרכז "מוסאווא"? הערבים עצמם, שהעלו את ערכם של חיי היהודים, גורמים להשפלת ערך חייהם של הערבים. בידם, אך ורק בידם, השינוי המבורך הזה הנחוץ כל-כך - אפשרי.