על-פי הכותרת הראשית של ידיעות אחרונות (שמעון שיפר), הנאום הקרוב יציג שינוי דרמטי בעמדת ראש הממשלה - "נתניהו יסכים לשתי מדינות". אבל קריאה לעומק מגלה עד כמה מסקנה זו רחוקה מהמציאות. ראשית, לפי הדיווח המתפרסם בעמוד 2, הכותרת הראשית מיוחסת ל"בכירים במערכת המדינית, ובעיקר בשתי לשכות שבימים האלה מקיימות שיחות רצופות עם נתניהו: לשכת הנשיא פרס ולשכת שר הביטחון ברק". במילים אחרות, זה המסר של שותפי נתניהו משמאל, לא של נתניהו עצמו.
שנית, בסוף דיווחו מוסר שיפר כי הכוונה של נתניהו היא בכלל ל"ישות מדינית מפורזת", תוך שמירה על כוחות צה"ל במעברים לירדן. תיאור זה נשמע פחות כ"שתי מדינות" ויותר כמדינה אחת שלטת לצד מדינת חסות הניתנת לילידים כדי להעניק מענה כוזב לשאיפותיהם הפוליטיות. מה שכונה בדרום אפריקה
בנטוסטן.
על-פי הדיווח מאת ברק רביד בהארץ, לא ברור כלל אם נתניהו יצהיר כי הוא מכיר בעיקרון שתי מדינות לשני עמים בנאומו הקרוב. הכותרת לדיווח קוראת "ברק לוחץ על נתניהו להכיר בפתרון שתי המדינות בנאומו", חלקו של פרס בלחצים חסר.
גם על-פי הדיווח מאת כתבי מעריב [מרב דוד, אריק בנדר אפרת זמר וטל שניידר] טרם הוברר מה ייכלל בנאום נתניהו, אך בעיתון זה יודעים לקבוע כי גם אם ראש הממשלה ידבר במונחים שינעמו לאוזני האמריקנים (שתי מדינות וכו'), יהיה זה מן השפה ולחוץ. "שותפים קואליציוניים בכירים", כך מדווח, קיבלו מראש הממשלה "מסרים מרגיעים" בסגנון זה: "נתניהו ישבור שמאלה רק בדיבורים, ולא במעשים".
ב"ישראל היום", עיתון הבית של נתניהו, יש לא רק הערכות באשר לתוכן הנאום אלא גם ניחוש מושכל, או בלון ניסוי, תלוי איך מסתכלים על זה. "המודל: אנדורה", קוראת הכותרת בשער העיתון, והכתב המדיני שלמה צזנה מתחיל את דיווחו על הנאום הצפוי של נתניהו במשפט הבא: "מדינה פלשתינית בנוסח נסיכות אנדורה". בהמשך הדיווח, המשפט הסתום הופך מעט יותר ברור: "בימים האחרונים מדבר נתניהו שוב ושוב על 'מודל אנדורה': מדינה שלה דגל, המנון, גבולות, אבל בלי צבא או קשרים אסטרטגיים עם מדינות אחרות".
על-פי צזנה, "נתניהו לא מתכוון להתעלם מרעיון 'שתי מדינות לשני עמים', אלא מתכנן לנטרל את מושג המדינה". למעשה, זו גם המסקנה שניתן להסיק מהדיווח של שיפר בידיעות אחרונות, אך שם מלאכת ההסקה סבוכה בהרבה, שכן הכותרת הראשית בעיתון מדגישה את ההפך הגמור.
בטור פרשנות המלווה את הידיעה של צזנה ב"ישראל היום" מזכיר דן מרגלית כי אין זו הפעם הראשונה בה נתניהו שולף את הרעיון על מדינה פלשתינית בדמות נסיכות אירופאית קטנה ומשגשגת, ומעריך כי הרעיון "לא יתקבל על דעת וושינגטון". אף על-פי כן, מצדד מרגלית בהצגת הרעיון. "נכון שיעשה שימוש משני בכמה ניסוחים שכבר נוסו על ידו בעבר תוך עיבודם למציאות המדינית החדשה", כותב מרגלית, "ואין לצפות לשינוי בתוכן עמדתו אלא ב'מה שיכול להרגיע את הלוחצים השטחיים'".