על עולמנו מהלכות אימים שלוש דמויות ספרותיות, שניחנו בכושר נבואי מדהים: מישל נוסטרדמוס, ז'ול ורן וג'ורג' אורוול, שיצירותיהם הדמיוניות הפכו, ברבות השנים, למציאות אמיתית.
לא בכדי נחשב נוסטרדמוס (1503-1566), רופא ואסטרולוג צרפתי, ממוצא יהודי, לגדול הנביאים של כל הזמנים. עוד בתקופתו, במאה ה-16, הוא הצליח לחזות, ביצירותיו הספרותיות הדמיוניות, את מה שעתיד להתחולל בטווח גדול של שנים. כך, למשל, חזה נוסטרדמוס את עלייתו של היטלר לשלטון, את אסון מעברת החלל צ'לנג'ר ואת נפילתו של סדאם חוסיין.
מחרה-מחזיק אחריו הסופר הצרפתי ז'ול ורן (1828-1905), מחלוצי המדע הבדיוני בספרות, שחזה מראש המצאות רבות, כמו צוללת, מטוס, טיסות-חלל, טלוויזיה וקלעים מעופפים, שלא היו קיימים בתקופתו. יצירותיו הספרותיות ("מסביב לעולם ב-80 יום"; "20 אלף מיל מתחת למים"; ו"אי התעלומות") שימשו השראה לדורות של מדענים, ממציאים ומגלי-עולם. רבות מהמצאות המדע של המאה העשרים, כמו הפקס, דלת הקניון האוטומטית, ואפילו אופי המוזיקה של אותה מאה, באו לידי ביטוי ביצירותיו.
האח הגדול ואחרון חביב: ג'ורג' אורוול (1903-1950), שם העט של הסופר האנגלי אריק ארתור בלייר. ברומן הדיסטופי שלו, "1984", שהתפרסם עוד ב-1948 (היפוך-מספרים!), תיאר אורוול, כבר אז, חיים המתנהלים לפי ערכים טוטאליטריים קיצוניים.
בספר, שהפך למציאות של ממש עוד בסוף המאה החולפת, מתואר עולם קודר, המנוהל והמפוקח באמצעים של שליטה פיזית ומנטאלית, שרבים מהמשטרים של ימינו אימצו בלהט. לספר ולרעיונות הגלומים בו נודעת השפעה חברתית עצומה, הניכרת עד עצם היום הזה. כך, למשל, הביטוי "האח הגדול", המופיע תדיר בספרו, הפך כבר למטבע-לשון, שמשמעותו אחת ויחידה: מצב שבו הפרט מפוקח על-ידי השלטונות, המנטרים את כל צעדיו.
אורוול אומנם חזה את המצב הזה בדמיונו הפרוע, אלא שכיום עומדים לרשות מדינות וגופים, החפצים בכך, כל האמצעים הטכנולוגיים הדרושים כדי ליישם אותו, במידה זו או אחרת, הלכה למעשה.
אורוול גם היה זה שטבע את המושג "משטרת המחשבות" - משטרה חשאית, שדואגת לכך שאזרחים לא יעלו בדעתם דברים הנוגדים את המשטר. לימים הפך המושג הזה לתיאור מקובל של שלטון, המגביל את חופש הביטוי של האזרח. והמבין יבין.
