מי אם לא אתה ברק חוסיין אובמה, בן המיעוט השחור, שאחרי ייסורים רבים והשפלות אין ספור הצליח להשתחרר מכבליו ולצאת מעבדות לחירות, ואתה בן המיעוט הנרדף הזה, העפלת לפסגת הפירמידה וזכית להיבחר לנשיא ארה"ב.
מי אם לא אתה החייב להבין לנפשם של בני העם היהודי, מיעוט שהתייסר בגולה במשך דורות, ולאחר השואה הנוראה זכה לצאת מעבדות לחירות, לשוב לארצו, ולחדש את עצמאותו בארץ ישראל.
אולם גם כאן בישראל הריבונית נגזר עלינו לשאת בקללת המיעוט: אנחנו היהודים מיעוט במזרח התיכון, מוקפים במדינות ערביות עוינות, בהן מיליוני מוסלמים מוסתים שונאי ישראל, וארגוני טרור רצחניים, שאינן מכירים בזכותה של ישראל להתקיים. ובראש כולם מובילה אירן, המתקרבת בצעדי ענק להשלמת התוכנית הגרעינית שלה להשמדתה של ישראל.
מיום הקמתה של ישראל ועד עצם היום הזה היא לא זכתה לרגע של שלווה. הטרוריסטים הפלשתינים ממשיכים לרצוח באזרחיה מבלי להבחין בין גברים, נשים, זקנים וטף.
הדרישה להקמת מדינה פלשתינית שוחרת שלום לצידה של ישראל, מתאימה לאחרית הימים, ולא למזרח התיכון הישן והעקוב מדם.
כצעד ראשון חייבים הפלשתינים להשלים זה עם זה ולהפסיק לטבוח אחד בשני. רק לאחר שתקום רשות פלשתינית אחת, שראשיה ייבחרו בצורה דמוקרטית, שתכיר בזכות קיומה של מדינה יהודית, ויתבטל ארגון החמאס בעזה, בן בריתו של אחמדינג'אד, נסראללה ובין לאדן, רק אז ניתן יהיה להתוות את גבולות השלום. לא שלום מדומה ולא שלום פתאים, אלא שלום כמו זה השורר בין גרמניה לצרפת ובין איטליה לאוסטריה.
כמיעוט במזרח התיכון, בו האיסלאם הפונדמנטליסטי מגביר את כוחו ומאיים להשתלט גם על המדינות הערביות המתונות, ממשלתה של המדינה היהודית חייבת לדאוג ראשית כל לביטחונם של אזרחיה, כדי שחלילה לא יצאו שוב לגלות.
אזרחי ישראל, בשל סבל הדורות, הם שוחרי שלום מטבעם. למען שלום אמת הם יהיו מוכנים לוותר בעתיד על הרבה יותר מאשר הם מוכנים לוותר היום. זאת הם יאמרו בקלפי, כאשר ייווכחו שגם העם הפלשתיני יאמר דברים דומים בקלפי שלו.