התצלום של בנימין נתניהו המודפס הבוקר על-פני מרבית שער ידיעות אחרונות, אולי פריט הדיווח המעצב את התודעה של הציבור הישראלי יותר מכל תצלום או ידיעה אחרים, הוא איום ונורא. כלומר, התצלום [מיכאל קרמר] מקצועי לעילא, מפוקס, דרמטי, אבל מכל התצלומים של נתניהו שנקלטו אתמול במצלמתו של קרמר נבחר לעטר את שער ידיעות אחרונות דווקא זה שתופס את ראש ממשלת ישראל ברגע שבין מלה אחת לאחרת, כששפתיו מכווצות, ידיו מרחפות בתנוחה מוזרה באזור חזהו, ועיניו בורקות במידה כזו שנדמה כאילו הוא בכל רגע עומד לפרוץ בבכי. זה לא המנהיג השקול והאחראי, האמיץ והישר שנתניהו ביקש להיות אתמול.
נתניהו מביט בתצלום זה לכיוון שמאל, ומעצבי השער מיקמו שם את הכותרת הראשית של העיתון - "נסכים למדינה פלשתינית מפורזת". הדרמה שיוצר הבוקר שער ידיעות אחרונות היא הדרמה שמתארת בעמ' 5 הפרשנית סימה קדמון, הכותבת על הקושי של נתניהו להוציא מפיו את הטקסט שהכין מראש. "נתניהו נראה כמי שהקיא את המלים", כלשונה (ויוסי ורטר גורס בהארץ כי "שתי המלים הללו נפלטו מפיו כמו שן דלוקה שנעקרת ממקומה ללא חומרי הרדמה").
לעומת זאת, התצלום בשער הארץ הוא סתם תצלום לא מוצלח במיוחד מבחינת נתניהו [מיכאל קרמר], אבל הוא מצומצם בגודלו, וגם מחמיא יותר מזה שמודפס בידיעות אחרונות. במעריב בחרו בתצלום נהדר מבחינת ראש הממשלה [מיכאל קרמר]. נתניהו נראה בו שקול ואחראי, אמיץ וישר כמו שכבר מזמן לא נראה. ב"ישראל היום", עיתון הבית של נתניהו, לקחו את התמיכה במנהיג צעד אחד רחוק יותר. התצלום המופיע בשער העיתון [אבי אוחיון] מציע לקוראים נתניהו שנראה כאילו עבר טיפול קוסמטי. נחוש וממוקד, אבל גם בהיר פנים וכמעט נטול קמטים, צעיר בעשר שנים מזה שניבט משערי העיתונים האחרים.
על מי שמדפדף מעבר לתצלומי השער להיזהר. הוא עלול לטבוע באלפי מלים של פרשנויות על מה שאמר, ולא אמר, ראש ממשלת ישראל באוניברסיטת בר-אילן. בשער הארץ בלבד ניתן למנות תחילתם של שבעה מאמרי פרשנות על הנאום, ובעמודים הפנימיים של העיתון מופיעים שניים נוספים.
מאמרי הפרשנות בכל העיתונים עושים שימוש באותם המושגים פחות או יותר ("רוביקון", "העביר את הכדור למגרש של האמריקנים/פלשתינים"), ומציעים שלל דעות על הנאום, שמרביתן חיוביות למדי. יוצא דופן הוא "ישראל היום", שכל פרשניו (דן מרגלית, גונן גינת, אברהם בן צבי ומרדכי קידר) מדגישים את החיובי בנאום נתניהו.
בעיתונים אחרים ניתן למצוא גם ביקורת, כמו במאמריהם של יוסי שריד בהארץ וגאולה כהן במעריב, שני הפכים פוליטיים, המסכימים הבוקר כי מדינה פלשתינית לא תקום מהתוואי ששירטט אתמול ראש הממשלה. שני בעלי עמדות הקיצון מזהים מצג שווא בנאום - נתניהו סייג את דבריו על מדינה פלשתינית במידה שמעקרת מהביטוי כל משמעות.
עובדה זו אינה מונעת מהתקשורת הישראלית לשתף פעולה עם מצג השווא של ראש הממשלה. כל עורכי העיתונים ממקמים הבוקר את צירוף המלים "מדינה פלשתינית" בכותרות הראשיות (ב"ישראל היום" הניסוח הוא "מדינה מפורזת", בלי התיבה "פלשתינית"), כאילו מהלך כזה ייתכן בעתיד הנראה לעין. יאיר לפיד מגדיל לעשות וכותב בידיעות אחרונות כי "לפלשתינים תהיה מדינה", בלי לציין מועד ספציפי כמובן.
ביקורת עקרונית יותר על הנאום מציע עפר שלח במעריב, שתוקף את עצם התמקדות תשומת הלב הציבורית במופע באוניברסיטת בר-אילן. "כמה עבש, עלוב ולא רלוונטי כל זה לבצה המדממת של חיינו", הוא כותב. הרשימה המעניינת ביותר ביחס לנאום נתניהו היא דווקא
כתבת הרקע שמביא יאיר אטינגר בהארץ, המתייחסת לדברי נתניהו רק בעקיפין.
