ההתנחלויות - מכשול קריטי לשלום

אם ראש הממשלה בנימין נתניהו חשב שלאחר נאומו תתמתן ביקורת הממשל האמריקני על ההתנחלויות, הרי שטעות בידו. אך זו הזדמנות להבהיר עד כמה שגוי אותו קו שמוביל הנשיא האמריקני בנוגע להתיישבות ביהודה ושומרון. אם הנשיא אובמה רואה ב-300,000 יהודים (17%) - לצד 1.5 מיליון ערביי יו"ש - מכשול לשלום, מדוע יראה ב-1.4 מיליון ערבים (20%) לצד 6 מיליון יהודי "הקו הירוק" דוגמה לדו-קיום בשלום?! אם אובמה סבור שעקירת ישובים ערבים ב"קו הירוק" תהווה הפרה של זכויות האדם, מדוע יראה בעקירת ישובים יהודים ביו"ש תרומה לזכויות האדם ולשלום?! אם הבית הלבן מצדיק התנגדות פלשתינית לנוכחות יהודית ביו"ש - אפילו תחת ריבונות פלשתינית - האם יצדיק התנגדות ישראלית לנוכחות ערבית בתחומי "הקו הירוק"?! אם נוכחות יהודית ביו"ש - תחת שלטון פלשתיני - תהווה הזמנה ללינץ' - מה מסיק מכך אובמה על כוונות הפלשתינים ועל זהות המכשול האמיתי לשלום?! אבל, אובמה רואה בהתנחלויות מכשול קריטי לשלום... בספטמבר 2005 עקרה ישראל 25 התנחלויות בעזה ובשומרון. עזה הפכה ל"יודנריין" כדי לקדם דו-קיום ישראלי-פלשתיני, להעניק רוח גבית למתונים - ולבלום קיצונים - פלשתינים. הציפיות התבדו. עקירת ההתנחלויות נתפשה בעיני הערבים כקריסת כוח העמידה של סמל העוצמה הישראלית (שרון), הסלימה הברחת, ייצור ושיגור טילים ליישובי הנגב והכשירה את הקרקע לעלייה מטאורית של החמאס. אבל, אובמה רואה בהתנחלויות מכשול קריטי לשלום... אם אובמה לוחץ להקפאת הבנייה בהתנחלויות כדי למנוע מישראל הצבה חד-צדדית של עובדות בשטח, מדוע לא ילחץ להקפאת הבנייה הפלשתינית הגדולה עשרות מונים מהבנייה הישראלית?! האם אין הלחץ האמריקני החד-צדדי מלמד שאין מדובר במשא-ומתן, אלא ב"משחק מכור" המסרס את עקרון ה"תן וקח", המעניק פרס לטרור ערבי, הנתפש על-ידי הערבים כהחלשת ישראל, ולכן מסלים ציפיות, דרישות ואלימות ערביים?! אבל, אובמה רואה בהתנחלויות מכשול קריטי לשלום... אובמה מוסיף שמן למדורה שכבר ממילא לוהטת הנשיא אובמה רואה בהתנחלויות את שורש העוינות הערבית כלפי ישראל. אך המתקפה הערבית/פלשתינית על ישראל לא פרצה כתוצאה מהתנחלויות. ההתנחלויות הוקמו לאחר מלחמת 1967, לאחר הקמת אש"ף ב-1964, לאחר מלחמות 1956 ו-1948, לאחר טבח יהודי חברון וגירוש יהודי עזה ב-1929, לאחר עקירת יישובי גוש עציון וטבח מתיישביו בשנות ה-20, ה-30 וה-40 ולאחר הריסת כפר דרום ב-1948. אבל, אובמה רואה בהתנחלויות מכשול קריטי לשלום... ריבונות ירדן ביו"ש הוכרה רק על-ידי בריטניה ופקיסטן. הריבון האחרון ביו"ש, לפי האו"מ, היה המנדט הבריטי מ-1922 שהועיד את האזור לבית לאומי יהודי. סעיף 6 של המנדט מציין את זכות ההתיישבות היהודית ביו"ש, אותה הגדיר כערש ההיסטוריה היהודית. השופט סטיב שוויבל, הנשיא לשעבר של בית המשפט הבינלאומי בהאג, קבע שנוכחות ישראל ביו"ש מעוגנת בזכות ההגנה העצמית, ולכן אינה מהווה "כיבוש". יוג'ין רוסטאו, ממחברי החלטת מועצת הביטחון 242, טען שליהודים הזכות להתיישב ביו"ש גם לפי 242. גם הסכם אוסלו וגרורותיו אינם אוסרים על התיישבות יהודית ביו"ש. ישראל אינה מיישבת על אדמות פרטיות, אלא על אדמות מדינה, ואינה עוקרת ערבים כדי להקים התנחלויות. אבל, אובמה רואה בהתנחלויות מכשול קריטי לשלום... הנשיא אובמה עומד בפני אתגרים חסרי-תקדים של כלכלה קורסת, מלחמות עירק ואפגניסטן, הר-געש העלול להתפרץ עם פינוי עירק, השתלטות אפשרית של הטאליבן על פקיסטן הגרעינית, התלקחות אפשרית בין הודו לבין פקיסטן, איום גרעיני מצפון קוריאה ואירן, איום הטרור המוסלמי על משטרי מצרים, סעודיה וירדן, שאפתנות רוסיה וסין, תסיסה אנטי-אמריקנית בדרום ובמרכז אמריקה, אלימות בגבול מקסיקו-ארה"ב, ועוד. אבל, אובמה טוען שהוא מקדיש את מיטב זמנו להתנחלויות מכיוון שהן מכשול קריטי לשלום... לחץ אובמה להקפאת ההתנחלויות מסיט את תשומת הלב מהמכשול המרכזי לשלום: התנגדות ערבית לקיום - ולא רק לגודל - המדינה היהודית על אדמה המוגדרת כהקדש מוסלמי. בניגוד לרצונו, הנשיא אובמה מוסיף שמן - ולא מים - למדורת האלימות באזור. אבל, ההתנחלויות הן מכשול קריטי לשלום...