כנגד שני מכחישי שואה

אחמדינג'אד לא מתפלסף, ולא מצטעצע בניסוחים מעורפלים. הוא אומר בשפה בוטה ושווה לכל נפש: "השואה תרמית, ודין ישראל להימחק"! במקביל, הוא בז בפומבי לנהנתנות המערבית, ולאימפוטנציה של מנהיגיה. רבים מאחינו השמאלנים, כמו גם חוסיין אובמה, לא מבינים את נקודת המוצא של אחמדינג'אד. מבחינתו, מחיקת ישראל הינה "תיקון עוול היסטורי שעשו גזלני האדמה הציונים לאחיהם הפלשתינים". ההצהרות, ההכנות, ההשקעה האדירה, והנכונות לקחת סיכון, מעידים עליו שהוא רציני. מה שעומד ביסוד התחייבותו של הצורר האירני למחוק את ישראל מהמפה, הוא העיקרון המוסרי האוניברסאלי לפיו "לעולם אין להשלים עם מצב, שהגזלן ייהנה מפירות גזילתו". באוזן אנטישמית, טיעון כזה נספג באהדה. ככה זה נראה מטהרן: צרפת לצרפתים, גרמניה לגרמנים, אירן לאירנים, ופלשתין לפלשתינים. מתקרב זמן הניסוי הגרעיני הראשון, ואיתו תיקון העוול ועשיית הצדק! "השואה היא המצאה שבאה להצדיק נישול", אומר אחמדינג'אד בכל הזדמנות. מבחינתו, מדינת ישראל היא עצם ציונית בגרונם של מאות מיליוני מוסלמים. כווווולה שישה מיליון - מה הסיפור. כמו אחמדינג'אד, גם אבו-מאזן חושב שהיהודים גזלו את אדמתם. כמו אחמדינג'אד, גם הוא מתנגד למדינה יהודית, אלא שבשונה ממנו, הוא מאמין ב"תורת השלבים". רוצה לומר, היעד יושג אם נצעד אליו עקב בצד אגודל. צעד אחר צעד. לאט, לאט. ועד שזה יקרה חייבים לשמר, לתחזק ולהעצים את השנאה לאויב הציוני. עיין ערך ספרי הלימוד... קבלו ציטוט: "ישראל עשתה את השגיאה הגדולה ביותר בתולדותיה כאשר חתמה על הסכם אוסלו. באוסלו לקחנו אדמה בלא תמורה, וסוגיות השלב הסופי נשארו פתוחות" [אהוד יערי מביא ציטוט מאבו-מאזן מתאריך 9.7.02 / אולפן שישי / ערוץ 2 / 19.4.03]. קבלו עוד ציטוט: "אם לא הגענו עד כה להסכם שלום, זה רק בגלל חולשתם וחוסר אומץ הלב של המנהיגות הפלשתינית" [אולמרט בישיבת ממשלה אחרונה בראשותו / 15.3.09]. ומיהם מנהיגי הפלשתינים "החלשים וחסרי אומץ הלב"? אבו-מאזן וחבורתו, שלא הסכימו לחתום אפילו על "הסכם מדף" באנאפוליס. ציטוט אחרון: "הנחתי את הדברים על השולחן והצעתי לאבו מאזן הצעה שמעולם לא הוצעה ונגעה בליבת הבעיות, עם המטענים הרגשיים הכי כבדים שנוגעים לעצבים הכי חשופים, עם כל המטענים ההיסטוריים. אמרתי לו - 'בוא תחתום'. זה היה לפני חצי שנה - אני עדיין מחכה" [חדשות ערוץ 2 / ראש הממשלה אולמרט בכנס הרצליה / 26.3.09]. אם נחבר את שלושת הציטוטים נבין עם מי יש לנו עסק. אחמדינאג'אד ואבו-מאזן. שני מכחישי שואה שרואים ביהודים כמי שגזלו את אדמת הפלשתינים. הראשון מדבר ברור, השני מדבר בלשון כפולה. מנקודת מבט ישראלית שמאלנית: הראשון חלום בלהות, השני חלום באספמיה. תגובת הפלשתינים לנאום נתניהו בבר-אילן, ספק אם הורידה את האסימון לשונאי מתנחלים. סאיב עריקאת מציע לנתניהו לחכות אלף שנים. יאסר עבד-רבו מציע לפלשתינים "להחרים את נתניהו". הכול באישורו של מכחיש השואה אבו-מאזן, שאמר: "לעולם לא נכיר בישראל כמדינת העם היהודי". הרגיז אותם לשמוע שלא תותר שיבת פליטים לישראל. לא מצא חן בעיניהם שראש הממשלה הצמיד את המילה "מפורזת", ל"מדינה פלשתינית". הם מכירים אותו. בשונה ממנהיגי השמאל שהתעלמו מכל הפרה שלהם, אני חוזר: התעלמו מכל הפרה שלהם, נתניהו מחויב לסלוגן "יתנו - יקבלו, לא יתנו - לא יקבלו". ימי המתן ומתן חלפו לבלי שוב. איך ממשיכים מכאן? אם יוסי ביילין, ג'ומס, גדעון לוי, עקיבא אלדר ו/או חוסיין אובמה, יכזיבו - נשארנו עם מכחיש השואה מאירן...