הפלשתינים כבר הוכיחו לאורך ההיסטוריה הקרובה והרחוקה שהם טועים בהבנה האסטרטגית והם אינם פועלים הגיונית לטובת האינטרסים הבסיסיים שלהם. הם טעו בדחיית תוכנית החלוקה מ-1947. הם טעו בסיכול תוכנית אוסלו כשניהלו משא-ומתן שלא בתום לב, דהיינו, בעת שחתמו על הסכם אוסלו כבר התכוננו לאינתיפאדה הבאה. הם טועים גם הפעם בתגובתם המיידית לתוכנית נתניהו:
(א) למדינה מפורזת יתרונות אדירים. הם לא יצטרכו להחזיק צבא. הם יחסכו הוצאות ביטחון שעלותן מיליארדי דולרים, אחוזים ניכרים מהתוצר הלאומי,עשרות אחוזים מהתקציב הממשלתי. בעקבות כך המדינה תוכל לשגשג ולפרוח וחיי אזרחיה יהיו הרבה יותר טובים, צעירייה יעבירו את מיטב שנותיהם בלימודים וביצירה. כשאין צבא אין גם מלחמות ואין גם קורבנות ואין כאב. מחשבה אבסורדית? - לא. יפן שגשגה אחרי מלחמת העולם כשהגבילה בחוקה, אומנם לא מרצון, את תקציב הביטחון ל-1% מתקציבה. יפן לא הצטרכה לצבא משך 50 שנה. גם הפלשתינים אינם זקוקים לצבא. לישראל אין, ולא יהיו, כוונות התקפיות כלפיה. כל דרישת ישראל לפירוז נובעת אך ורק מטעמי ביטחון מחששה ומניסיונה המר. לפלשתינים קשר רגשי למאה מיליון ערבים במדינות ערב ולמאות מיליוני מוסלמים בעשרות מדינות בעולם שיתנו להם מרחב הגנה. הפלשתינים יכולים לקבל ערבויות בינלאומיות להבטחת הגנת מדינתם מתוקפנות חיצונית. לישראל אין את התנאים האלה ואת הביטחון הזה. הלוואי שהיה לה. בנוסף, אפשר לבחון את התנאים בעוד 50 שנה. העולם המערבי כבר אינו מגביל את גרמניה בכוח צבאי. השנאה כבר אינה קיימת.
(ב) הדרישה שהפלשתינים יכירו במדינת ישראל - היא דרישה בסיסית ויסודית שאף מנהיג ישראלי לא מימין ולא משמאל, לא ממזרח ולא ממערב, יכול לוותר עליה. דחיית הדרישה אינה הגיונית ואינה מובנת כלל. וכי מה מצפים הפלשתינים? שלא תהיה מדינת ישראל? כבר היום 20% מתושביה הינם ערבים אזרחי המדינה. מצרים וירדן והאו"ם והרוב המכריע של העולם הכירו במדינת ישראל, מדוע שהפלשתינים לא יכירו? ישראל היא המדינה היחידה בעולם לעם היהודי וגם זאת על שטח קטנטן. האם זה הגיוני שישראל תחתום על הסכם עם מי שלא מכיר בה?
עניין ההכרה הוא התנאי ההכרחי הראשון שבלעדיו אין הסכם. זאת הייתה העמדה של סאדאת ושל חוסיין. זו אינה העמדה שהייתה באוסלו, זו אינה העמדה שהתגלתה בימי המשא-ומתן שניהל ראש הממשלה בשעתו, אהוד ברק, עם ערפאת ולכן הוא נכשל. זו אינה העמדה שהתגלתה בפועל בהתנהגות חיזבאללה אחרי שצה"ל נסוג מדרום לבנון. זו אינה ההתנהגות בפועל של שלטון החמאס אחרי נסיגת צה"ל מעזה. אלה הן עובדות יסוד ברורות כשמש, אי-אפשר להתעלם מהן.
הגיע הזמן שהפלשתינים ינהגו בהגיון ויבינו שהם משלמים מחיר מאוד מאוד יקר ולא הגיוני עבור כביכול כבוד או רצון לאומי. לישראלים זה לא עניין של כבוד אלא של קיום, לכן ההתעקשות. מרוב מאבקים נשתכחו עובדות היסוד מבחינתם: היהודים אינם "כופרים" ולכן אין מצב של מלחמת "ג'יהאד" נגדם. התנ"ך התקדש גם בקוראן. בקוראן מאוזכר שעם ישראל חי באזור. ההתאבדות אינה לפי האיסלאם (רק למי שנפצע אנושות במלחמה), זה רצון אללה שהיהודים חיים כאן והם צריכים להשלים עם כך, להכיר במדינת ישראל ולחיות בשלווה במדינתם שתאפשר חיים טובים לאזרחיה על-פי אמונתם. השנאה וחוסר ההגיון הם יועצים רעים. אם יכירו במדינת ישראל ויאפשרו לה ביטחון, אזי, כל יתר הבעיות ניתנות לפתרון.
