טיפול במחלת הכבד השומני

סיבה עיקרית למחלת הכבד השומני הינה התסמונת המטבולית הכוללת מכלול מחלות שמתקיימים ביניהן יחסי גומלין, כך שכל מחלה הינה גורם סיכון למחלה משנית. בין גורמי הסיכון המאפיינים את התסמונת: מחלות לב וכלי דם, נטייה לסוכרת ותנגודת לאינסולין, השמנת יתר חולנית ובפרט השמנה בטנית, רמה גבוהה של שומנים בדם ויתר לחץ דם וכן גם מחלת הכבד השומני. ההגדרה לתסמונת היא קיומם של שלושה גורמי סיכון לפחות. ברם, לא די בתסמונת המטבולית כגורם סיכון. גם אנשים רזים ובריאים למראית עין עלולים לחלות במחלה. מסקר מדגמי שנערך באחרונה בקרב אוכלוסיה "בריאה" בישראל נמצא, כי 33% לוקים בכבד שומני. המחלה נפוצה פי 2 ויותר בקרב הסובלים מהשמנת יתר חולנית. הסברה היא, כי ישנה השפעה של תזונה לקויה כגורם סיכון למחלת הכבד השומני, אך על-כך אין ידע נצבר מספק.

יש קשר בין כבד שומני לשתייה ממותקת

במעקב עדכני שנערך בבית החולים זיו בצפת, במשך 3 שנים, נמצא קשר בין כבד שומני לבין צריכת שתייה קלה ממותקת. במסגרת המעקב השתתפו 310 חולים בכבד שומני, מתוכם 31 ללא גורמי סיכון קלאסיים. מהמעקב עלה, כי 80% מהחולים ללא גורמי סיכון, צרכו מידה רבה של משקאות ממותקים - יותר מ-50 גרם של תוספת סוכר ביום. במחקר עוקב שערכנו בנושא זה, אשר כלל 90 משתתפים: 31 חולים עם גורמי סיכון, 29 ללא גורמי סיכון קלאסיים ו-30 בקבוצת ביקורת, מצאנו כי 80% מהחולים צרכו יותר מ-500 מ"ל של משקאות ממותקים ביום. קבוצת החולים צרכה משקאות ממותקים פי 5 מקבוצת הביקורת. עבודות אלה התפרסמו במגזין הרפואי היוקרתי Journal of Hepatology. גורמי סיכון נוספים הם תרופות המיועדות לחולי סרטן שד, כגון: פרידנזון וטמוקסיפן.

1. כבד שומני קל - הצטברות שומן של 30%-10%; 2. הצטברות שומן עם סימני דלקת; 3. הצטברות שומן עם סימני דלקת וצלקות; 4. שחמת כבד - מחלה סופנית המתבטאת בצמצום גודל הכבד ובסיבוכים, כגון: הצטברות מים בבטן וברגלים (מיימת), דימומים בדרכי העיכול, סרטן ומוות. הפתרון היחיד לשחמת הינו השתלת כבד. כיום מידע מחקרי חדש מצביע על-כך שכבד שומני מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות טרשת עורקים ועקב-כך למחלות לב וכלי דם.

הקשר בין מחלת הכבד השומני לניתוחים לטיפול בהשמנת יתר חולנית.

נוכח הקשר ההדוק בין השמנה חולנית לבין מחלת הכבד השומני, לפיו יותר מ-60% מהחולים בכבד שומני סובלים מהשמנת יתר חולנית, המלצת ארגון הבריאות העולמי לטיפול בהשמנת יתר חולנית עם מחלות נלוות הינה ניתוח בריאטרי - שם כולל לסוגים שונים של ניתוחים המטפלים בהשמנת יתר. ההמלצה מתבססת על מחקרים רבים אשר הוכיחו את יעילות ניתוחים אלה בטיפול בהשמנת יתר חולנית ובתסמונת המטבולית. אחרון המחקרים שהתפרסם בעת האחרונה במגזין הרפואי היוקרתי Clinical Gastroenterology & Hepatology, בחן באופן מקיף את הקשר בין ניתוח בריאטרי לבין מחלת הכבד השומני. המחקר, שסיכם 15 עבודות מחקר בנושא, מצא כי ההפחתה במדד ה-BMI היא בשיעור של 42%-19%, כאשר ב-92% מהמנותחים מחלת הכבד השומני הקל נעלמה, ב-81% סימני הדלקת נעלמו, וב-66% הצלקות נעלמו. בארץ מתבצעים כיום שלושה ניתוחים מתקדמים עיקריים, אשר מגבילים את נפח הקיבה וגורמים לירידה בדחף האכילה ובתיאבון. ניתוחים אלה נכללים בסל הבריאות, ללא כל עלות מצד המטופל. הם מבוצעים לרוב בטכניקה זעיר פולשנית (לפרוסקופית), כלומר ללא פתיחת בטן, אלא באמצעות חתכים זעירים בדופן הבטן. הקריטריונים להתאמה לפתרון ניתוחי הם כאשר מדד מסת גוף הוא 40 ומעלה או 35 ומעלה, עם תחלואה נלווית הקשורה להשמנה (כגון: מחלת כבד שומני, סוכרת, יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה ועוד). וזאת רק לאחר שהמטופל ניסה בעבר, ללא הועיל, דרכים אחרות להפחתה במשקל. השמנה חולנית ידועה כפוגעת באיכות החיים, מקצרת את תוחלת החיים בצורה משמעותית ומעלה את הסיכון לתמותה פי 2 ויותר בהשוואה לאוכלוסיה עם משקל תקין. הסיכון ממשיך לעלות בצורה חדה עם עליית מדד מסת הגוף. חשוב לציין, כי כאשר נבחנת האפשרות לניתוח בריאטרי, על המנתח לשלב מומחה כבד בתהליך קבלת ההחלטות. מומחה הכבד ממליץ שלא לנתח במקרה שישנן דליות בוושט ובקיבה, הנגרמות כתוצאה מיתר לחץ דם פורטלי (לחץ בווריד השער הזורם לכבד) - זהו סיבוך של מחלת כבד מתקדמת, אשר עלול לסכן את החולה בעת ניתוח. כמו-כן, מומחי כבד אינם ממליצים לנתח במקרה בו ההשמנה נחשבת "בריאה". דהיינו, כאשר בעלי עודף משקל גבוה אינם סובלים מכבד שומני ורמת אינסולין תקינה וכן ללא תסמונת מטבולית.