קבעתי פגישה עם אלוהים לקפה והוא הטיס אותי שלוש וחצי שעות כדי לפגוש אותו. אז טלפון קטן לרחל אשכנזי מחברת הנסיעות "סביב העולם" והפגישה שלי התקיימה בבית הבראה סלובני. זה לא היה רחוק, זה היה מהיר וזה היה מפתיע: כי מי היה מאמין שבמרחק שלוש וחצי שעות מהחום התל אביבי המעיק והלח נמצא גן עדן.
סלובניה היא המדינה היחידה מהגוש הגדול שהיה קרוי פעם יוגוסלביה שלא השתתפה במלחמה האכזרית שהתנהלה שם אחרי השחרור מעול הקומוניזם. בזמן שקרואטיה ובוסניה קרעו אחת את השנייה לגזרים, סלובניה המשיכה לחיות את חייה השקטים. הנוף בסלובניה עוצר נשימה ירוק ירוק ירוק ובתוכו כמו מתוך גלויה שזורים בתים עם גגות רעפים אדומים, יעלים מתרוצצים בחוות היעלים, כבשים מלחכים דשא על המדרונות הירוקים ובאחד היערות גילינו גם יער מכשפות מפתיע ובו סיפורי ילדים שהדירו שינה מעינינו בילדותנו הרחוקה.
הבירה לובליאנה היא עיר עתיקה יפהפייה שגשר משולש חוצה אותה כשמתחתיו זורם נהר לובליאנה. לגדות הנהר בתי קפה מסעדות, שווקים והמקום הומה אדם. קבוצה של הרה קרישנה מנסה למכור את מרכולתה, להקת נגנים מנגנת ג´ז ושירי פופ ישנים שנכתבו כשנולדתי ומניחה את נרתיק הגיטרה לתרומה נדיבה של עוברים ושבים, שוק פשפשים ובתים מרשימים ועתיקים בהם: בניין העירייה, האופרה, האוניברסיטה והטירה המתנשאת מעל העיר.
אנחנו התמקמנו באתר הספא שבעיירה רוגשקה, שם בלב היער נמצאים שלושה בתי מלון "סבה" הקלאסי, "דונט" המודרני ו"טרמה" רוגשקה. שלושת המלונות הם ברמת שירות גבוהה וניקיון מופתי. (רוב חבילות התיור מהארץ כוללות חצי פנסיון). מי שאוהב אוכל מזרח אירופאי יחגוג, אבל מי שאוהב על האש, חומוס ופיתה, שימשיך לנסוע לטורקיה או ליוון. לב לבו של האתר הם המעיינות העשירים במגנזיום ולצידם מרכז רפואי המעניק טיפולים רפואיים כמו טיפול בסוכרת, לחץ דם גבוה, מחלות לב ומחלות מעיים.
