"השלום היה תמיד משאת נפשו של עמנו, נביאנו הנחילו לעולם את חזון השלום, אנו מברכים זה את זה בשלום, תפילותינו מסתיימות בשלום. אנו נמצאים הערב במרכז על שם שני פורצי הדרך לשלום, מנחם בגין ואנואר סאדאת, ואנו שותפים לחזונם".
במילים אלה ולא בכדי בחר מר בנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל ומנהיג תנועת הליכוד לפתוח את נאומו בתאריך 14.06.2009 באוניברסיטת בר-אילן. שכן, למרות ניסיונות בלתי פוסקים של תעמולה שקרית על-ידי אויבינו, לה שותפים לצערי גם יריבים פוליטיים מבית, להציג את תנועת הליכוד ואת העומד בראשה מר בנימין נתניהו כסרבני שלום, הרי שאסור לשכוח שהיה זה הליכוד והיה זה מנחם בגין ז"ל ראש ממשלת ישראל השישי ויו"ר תנועת הליכוד שחתם על הסכם השלום הראשון עם שכנתנו מצרים. ושמאז ומעולם הייתה אחת ממטרותיו העיקריות של הליכוד השגת
שלום אמת עם שכנינו הערבים. הדבר אף מצא ביטויו
בפרק ב' לחוקת הליכוד שם נכתב כך: אחת ממטרותיו הינה קיום ריבונות המדינה ובטחונה ושלום אמת עם שכנינו.
מר נתניהו ראש ממשלת ישראל ויו"ר הליכוד הגיע לנאום באוניברסיטת בר-אילן כשהוא כבר למוד ניסיון העבר, נבון, מציאותי ומפוכח יותר. זאת לאחר שחזה כמו כולנו בשני הניסיונות הכושלים בעם ישראל שנעשו על-ידי קודמיו בתפקיד שניסו להביא לעמנו ולמדינתנו שלום עם הפלשתינים תוך אימוץ מדיניות של נסיגות וויתורים על שטחי מולדת, אולם במקום זאת הביאו, בטעותם הקשה ובהתעלמותם מהמציאות ומהאזהרות, לגל של טרור ערבי, יתמות ושכול.
שני הניסיונות המסוכנים והכושלים האלה שהראשון שבהם היה כאמור
"הסכם אוסלו" והשני
"תוכנית ההינתקות" הוכיחו לכל מי שהיה לו עוד שמץ של ספק כי מדיניות המאמצת והמקדשת רק נסיגות, ויתורים ומסירת שטחי מולדת לפלשתינים דינה להסב לעמנו קורבנות, ובמקום לקרב את השלום דינה להרחיקו ולקרב את הטרור הרצחני והטרוריסטים אל פתחן של ערי ישראל.
"הסכם אוסלו" היה הניסוי הראשון אשר פגע אנושות בתשתית המודיעין של צה"ל ביהודה, שומרון וחבל עזה והביא ללבנוניזציה של השטח ולנחשול אדיר של טרור רצחני, פיגועי מתאבדים ופיצוצי אוטובוסים שמדינת ישראל לא ידעה כמותו.
אלוף (במיל.)
אורי שגיא שהיה ראש אמ"ן דאז ואני מצטט מתוך דבריו שפורסמו בידיעות אחרונות בתאריך 6.03.1996:
"הייתה הערכה של אמ"ן שישום הסכמי אוסלו הינו מאוד בעייתי למודיעין, אם רק עכשיו מבינים מה המשמעות המודיעינית של יציאה מהשטח, אני חושב שזה חוסר אחריות! אמ"ן התריע שכל שטח שייעזב יהפוך להיות חממה אפשרית לטרור, מקום אימונים, מרכז של אמצעי לחימה ומוקד יציאה לפיגועים בתוך הקו הירוק".
ובראיון נוסף לעיתון מעריב בתאריך 8.3.1996 הוסיף אלוף (במיל.) שגיא ואמר:
כשהייתי ראש אמ"ן הייתי מציג בפני שמעון פרס את הערכתי, והוא היה כועס עלי, אמרתי שבעזה יש מאפיינים של לבנוניזציה ושמעון פרס אמר: "אתם תהרסו לי את השלום". אמרתי לו: "זה לא תפקידי לבנות או להרוס לך את השלום, אני נותן את תמונת המציאות".
ואילו בחלק מפירות הבאושים של הניסוי השני "תוכנית ההינתקות" חזה אך לאחרונה כל עם ישראל במהלך מבצע "עופרת יצוקה". כאשר תנועת הטרור החמאס, השוללת את קיומה של מדינת ישראל והקוראת במצעה הרשמי להשמדתה הטוטאלית של ישראל, השתלטה על שטחי היישובים שמדינת ישראל נסוגה מהם ושיגרה משם טילי גראד אל עבר ישובי דרום המדינה ובהם באר שבע, אשדוד ואשקלון, וגרמה לכך שמאות אלפי תושבי דרום הארץ נאלצו להסתתר במדינתם הריבונית במקלטים ובחדרי ביטחון במשך שבועות ארוכים.
ראש ממשלת ישראל רוצה בתום לב
בשלום אמת עם שכנינו הפלשתינים ועם שאר מדינות ערב, אולם יחד עם זאת לא ייתן ידו לכך שביטחון מדינת ישראל ואזרחיה יופקר ויעמוד שוב בסכנה בשל הרצון להקים מדינת טרור פלשתינית.
אשר על כן, בשים לב למציאות ולקולות מהעולם בכלל ומהממשל החדש בארה"ב בפרט, וכן לקולות גם מיריבים פוליטיים מבית הקוראים, למרות כל האמור לעיל להקמת מדינה פלשתינית, מציע מר נתניהו את הפיתרון של
"מדינה פלשתינית מפורזת" (אם כי לדעתי האישית היה נכון יותר לעשות שימוש במונח שלטון אזרחי או אוטונומיה, שכן למונח מדינה יש משמעות בינלאומית בכלל ובתחום המשפט הבינלאומי הפומבי בפרט).
מר נתניהו מציע את הפיתרון החדשני הזה של "מדינה מפורזת" מאחר שהוא מבין היטב כי מדינה פלשתינית חמושה ובלתי מפורזת לצד מדינת ישראל תוכל גם לכרות בריתות צבאיות עם מדינות אשר רוצות בגלוי בהשמדתה של מדינת ישראל כדוגמת אירן רק תסכן את ביטחון מדינת ישראל ולא תביא לשלום אמת, אלה להפך - רק תקרב אלינו שוב את הטרור והמלחמה. וכי אסור ליתן יד לכך שממערב לירדן תוקם מדינה עם צבא פלשתיני חמוש עם נשק מתקדם ועם טילים שיגיעו כעת גם אל מרכז הארץ אל כפר סבא, נתניה, פתח תקוה ותל אביב.
כך צודק מר נתניהו בכך שהוא מתייחס כבר עתה לסוגיות הקיומיות של עמנו שמכונות
"סוגיות הליבה" ומצהיר שוב גם בנאום זה בקול חד וברור כי
ירושלים הינה בירת ישראל המאוחדת, וכי בעיית הפליטים הפלשתינים צריכה להיפתר אל מחוץ לגבולות ישראל. והיעלה על הדעת שמדינת ישראל תסכים לכך שמאות אלפי פליטים ערבים ישובו ויציפו את תוככיה? יחזרו ויציפו את תל אביב-יפו, את רמלה, את לוד, את עכו ואת חיפה? אגב, מעניין מדוע אלה מקרב יריביו הפוליטיים של מר נתניהו, אשר מצדדים ברעיון של שתי מדינות מאחר שלטענתם אין ברצונם שמדינת ישראל תהיה מדינה דו-לאומית עם רוב ערבי, מחרישים בעניין זה... שהרי מן המצופה היה שקולם יישמע בעניין זה בצורה ברורה בתמיכה בנתניהו.
ואחרון אחרון, הרי שאין לך דרישה צודקת וראויה יותר מזו שהציב מר נתניהו לפיה על הפלשתינים להוכיח את כוונתם לשלום אמת בכך שראשית
יצהירו בתום לב כי הם מכירים בישראל כמדינת העם היהודי.
את דרישת הסף הצודקת והמוסרית הזו להכרה בישראל כמדינת העם היהודי אכנה בשם
"מבחן הכוונות והסרת המסכות". שכן כבר היא תוכל ללמדנו על כוונתם האמיתית של הפלשתינים. האם ידו של נתניהו המושטת לשלום אמת תענה בהצהרה כי פניהם של הפלשתינים אכן להקמת מדינה עצמאית מפורזת שתשכון בשכנות טובה ובשלום אמת לצד מדינת ישראל?
או שמא תושב ידו של נתניהו ריקם ויתברר שוב שכל כוונתם של הפלשתינים בהקמתה של מדינה פלשתינית הינה אך ורק רק על-מנת שזו תהווה שלב נוסף
"בתורת השלבים" של אש"ף להשמדת מדינת ישראל. זאת מתוך כוונה להשיג באמצעות המשא-ומתן את מה שניתן להשיג מישראל במסגרת "תורת השלבים" ואז להפר את ההסכם. זאת כפי שנהג להצהיר ערפאת בערבית לבני עמו בשימוש במילים ג'יהאד, ובמיוחד
בנאום יוהנסבורג המפורסם שלו בו השווה ערפאת את הסכם אוסלו ל
"הסכם חודייבה", אותו הסכם שהנביא מוחמד חתם עם בני שבט קורייש ולאחר מכן הפר אותו. כל זאת ימים יגידו.
