מסתבר, שמה שראינו עד עכשיו היו רק התסמינים. פיטוריהם של שלמה נחמה ואמיר ברנע, המינוי ההזוי של איריס דרור לדירקטורית, פרשת דני דנקנר, הפסדי הענק במכשירים פיננסיים, העסקות התמוהות לרכישת בנקים איזוטריים - כל אלו אינם הבעיה האמיתית של בנק הפועלים. לבעיה האמיתית קוראים שרי אריסון.
זה לא שעד היום אריסון התנהלה בצורה העולה בקנה אחד עם הציפיות מבעלת השליטה בבנק השני בגודלו בישראל (אגב: כאשר היא נכנסה לתמונה, בנק הפועלים היה הגדול בישראל). כבר חייה האישיים העידו על כך שהיא לכל הפחות שולפת מן השרוול. את שירותה הצבאי לא סיימה, היא נישאה לקצין אמריקני-קובני באחת הספינות של אביה ואחרי שש שנים ושלושה ילדים התגרשה, נישאה למיקי דורסמן והתגרשה אחרי תשע שנים וילד אחד, נישאה לעופר גלזר והתגרשה אחרי שש שנים (לא לפני שניצבה לצידו כאשר הורשע בעבירות מין; למרות פסיקת שני בתי משפט, היא עדיין משוכנעת שזוהי עלילה מרושעת של התקשורת).
היה כמובן הקטע הרוחני. אי-אפשר לשכוח את מוטו "מהות החיים" שלה: "לפני כמה שנים ירשתי אימפריה והבנתי שזה לא סתם, שיש לי שליחות, הכוח והכסף זה לא מה שמניע אותי. כשהסתכלתי פנימה לתוך עצמי, כדי להבין בעצם מה השליחות שלי, הבנתי שמה שחשוב לי בעולם זה להגיע לשלום. אבל כדי להגיע לשלום, כל אחד צריך להגיע לשלום עם עצמו קודם כל. אם אני אגיע לשלום עם עצמי ואתה תגיע לשלום עם עצמך, אז המעגלים יגדלו ויגדלו, אז בסופו של דבר יהיה שלום בין כולנו".
אם כבר מדברים על זה, אז משפט אחד במוטו הזה אינו הכי מדויק. "ירשתי אימפריה" היא אומרת - אך את האימפריה האמיתית של תד אריסון ירש בנו מיקי. קרניבל קרוז, בה שולט מיקי, שווה 27 מיליארד דולר. שרי עצמה אמרה יותר מפעם אחת, שאביה לא חשב שהיא מתאימה לעסקים - לדבריה בשל מינה, אבל אולי מותר להניח שתד הכיר את בתו יותר טוב מכל אדם אחר. בסופו של דבר הוא הוריש לה את עסקיו בישראל ובמרכזם בנק הפועלים, ששוויים בערך עשירית מזה של קרניבל.
כאמור, כל זה כבר היה ידוע. אבל מה שאמרה אריסון בסוף השבוע, כבר אינו עניין לגיחוך או לבדיחות על חשבונה. "אני מקבלת מסרים ישר מלמעלה. קיבלתי לפני שנתיים מסר שיהיה משבר כלכלי, שהרבה אנשים ישתגעו ושיהיו הרבה מחלות ואפילו תאונות של מטוסים - אבל גם קיבלתי מסר שאנחנו לקראת הגאולה", אמרה לערוץ 2.
וזה לא הכל. "יש לי חזון מאוד גדול של הבטחת הקיום האנושי ואני חושבת שאני יכולה להביא ערך מוסף לעולם. כבר הרבה שנים אני רואה דברים לפני שהם קורים, והתשובה שקיבלתי ממי שמעביר לי מסרים זה ללכת עם האמת. זה עובד אצלי בתמונה או במילים - לא דרך אנשים".
גם ל-"7 ימים" התראיינה אריסון, ומה שאמרה שם מוכיח שדבריה לערוץ 2 לא היו פליטת פה. "כילדה בת 5-4 הייתי הולכת לישון והייתי רואה תזוזות בחדר, ראיתי דברים... גם כבוגרת כשהייתי חווה שמשהו יכול לקרות - זה יכול להיות פיגוע, זה יכול להיות אסון טבע או התנגשות של מטוס - ויש אנשים מסביבי, אלה אנשים לא רוחניים שלא מאמינים לי. אני אומרת להם: משהו לא טוב הולך לקרות - והם מסתכלים עלי כאילו אני פסיכית".
מה המרחק בין "קבלת מסר מלמעלה" לבין "אני שומע קולות שאומרים לי לעשות"? האם אנו צריכים לחשוב שבעלת השליטה בבנק הפועלים, שבידיו פקדונות של הציבור ב-230 מיליארד שקל ומעניק לציבור אשראי ב-220 מיליארד שקל, מקבלת החלטות על סמך "מסרים מלמעלה"? האם מסרים אלו אמורים להסביר לנו את ההתנהלות התזזיתית וחסרת האחריות של הבנק, הדירקטוריון שלו והנהלתו בשנים האחרונות?
אם יש לנו מכונית, אנו מחויבים לבדוק אותה פעם בשנה. אבל מי שמקבל היתר שליטה בבנק - יכול להחזיק בו עשרות שנים בלא כל בדיקה נוספת. הוא יכול להתחרפן, לחלות באלצהיימר או לאבד את הקשר עם המציאות - וההיתר שריר וקיים.
נכון שבנק ישראל בודק בצורה שוטפת מה קורה בבנקים, אבל ככל הידוע - הוא מעולם לא ביצע בדיקה חוזרת לבעלי שליטה. אפילו אם אין שום סימנים המעידים שמשהו לא תקין, האם לא ראוי שבעל שליטה בבנק יעבור בדיקה לפחות כמו מכונית? ואגב: לא רק בבנקים. בדיקה כזו היא מחויבת המציאות גם בחברות ביטוח, שהפכו בשנים האחרונות לענקים פיננסיים המשפיעים על כל אחד מאיתנו.
בדיקה כזו חייבת לעסוק גם באישיותו של בעל השליטה, ולא רק בהתנהלותו העסקית. בשוק ההון מסתובבת שנים שמועה על כך שבנק ישראל מנע מאיש עסקים מסוים לרכוש בנק, בשל חיבתו להימורים. גם אם השמועה הנקודתית אינה נכונה, היא מלמדת שהבנק המרכזי בוחן - ובצדק - גם היבטים אישיים העשויים להשפיע על התנהלותו של בעל השליטה.
