אין לחשוד באהוד אולמרט, שהוא רצה פחות מכל אחד מאתנו בשובו של גלעד שליט הביתה במהרה.
ויותר מכך, יש להאמין לאולמרט ולהעמידו בחזקתו, שבהיותו ראש הממשלה הוא עשה מאמצים להחזיר את גלעד הביתה.
אבל כל זה אינו רלוונטי ליחס המחפיר לו זכו הוריו של גלעד שליט מצדו של ראש הממשלה.
דורסנותו של אולמרט כלפי אנשים שנדמה היה לו שהם עומדים בדרכו - הייתה כבר לשם דבר והיא מן המפורסמות.
ראינו את הדורסנות הזו כלפי כל מי מרשויות החוק שהעזו לפשפש במעשיו במטרה לברר תלונות על שחיתות שדבקה בו.
אבוי למי שהרהיב עוז בנפשו לעמוד מול האיש הדורסן הזה.
וכך, גם הוריו של גלעד שליט - אנשים עדינים מאין כמותם - לא נמלטו מבעיטותיו.
מי מאתנו - אלוהים ישמור - מסוגל בכלל להעמיד עצמו, ולו לרגע אחד, במקומה של משפחת שליט המאופקת ואצילת הנפש?
אבל לאהוד אולמרט הייתה מדינה לנהל, והנודניקים הטרחנים האלה, בני משפחת שליט, הפריעו לו לנהל את המדינה.
"אין לי חוזה שמחייב אותי לשחרר שום אזרח מהשבי" - אמר פעם אהוד אולמרט לנועם שליט, שבא אליו להתחנן על בנו.
ואנחנו, במקום לעלות על משרד ראש הממשלה עם מוטות ברזל - החרשנו.
והנה עכשיו אנחנו שומעים על עוד מנת השפלה שספגה משפחת שליט מפרא האדם הזה שישב על כיסא ראש הממשלה:
"הוא היה דואג להגיד לנו שיש לנו מזל שגלעד חי והיו כאלה שנפלו. היינו צריכים להצטדק למה גלעד שרד את החטיפה והוא חי" - מספר נועם שליט.
השאלה אם אולמרט גנב ולקח שוחד תתברר, אולי, בבית המשפט.
אבל את פסק הדין הקובע שיש לו נפש רקובה ומושחתת - ניתן לכתוב כבר עכשיו.
