אנחנו חיים בעידן חדש - לא פחות ולא יותר. אנחנו בתחילתה של עת חדשה. אם ההיסטוריה התחילה עם הכתב (כי אז היה אפשר להתחיל לתעד), והעת החדשה התחילה עם מהפכת הדפוס. אז נראה שאינטרנט הוא תחילתה של תקופה חדשה, עידן חדש, אין לנו, באמת שאין לנו מושג (אפילו למביני העניין בתחום הטכנולוגי), לאיפה זה עוד הולך להתפתח.
ואם אנחנו בתחילתו של עידן חדש, אז כדאי להמציא לו שם. אז הכי מתבקש זה היה עידן האינטרנט. אולי או אנחנו בעניין של טקסט, כתב-דפוס-הייפר-טקסט - עידן ההייפר-טקסט. אבל איכשהו לא נראה לי שזה ממצה את מה שקורה כאן באמת.
מה שקורה כאן קשור לנגישות למידע כמו ברנסנס. הדפוס הפך את הטקסטים ליותר נגישים ולכן את המידע ליותר נגיש לקהל הרחב. הרנסנס התאפיין ברעב למידע אחרי הבצורת של ימי הביניים. אנשי הרנסנס רצו ליצור טקסטים (אנציקלופדיות) שיכילו את כל הידע האנושי. היום אנחנו יודעים שזה בלתי אפשרי, היום אנחנו יודעים ש-"כל הידע האנושי" הוא אוקיינוס שאין לו סוף. אוקיינוס שרב בו התפל על העיקרי או החשוב.
בעידן האינטרנט מה שחשוב הוא לדעת למצוא את המידע שחשוב לך. בעידן האינטרנט לדעת בעל-פה זה כבר לא כל כך חשוב, ולמה? כי אפשר לעשות קופי-פייסט. והנה הגענו לשם שהייתי רוצה לתת לעידן שבו אנחנו חיים.
למה קופי-פייסט? כי היום, כשאנחנו באים ליצור משהו בעצמנו אנחנו כבר לא מתחילים מאפס. היום אנחנו חשופים לאוקיינוס של מידע. מידע שיכול להיות אבני בניין ליצירה שלנו. לעיתים רחוקות אנחנו אומרים משהו שהוא באמת מקורי, לעיתים רחוקות אנחנו יוצרים משהו שהוא איננו מושתת על קצת קופי-פייסט.
מה שמדהים בפעולה הזו. שהיא מקדמת את המידע צעד נוסף. עכשיו הוא לא רק יותר נגיש לקריאה פסיבית. עכשו הוא גם יותר נגיש למשחק, הטקסט הופך לקוביות משחק שאפשר להפוך אותן, לסובב אותן והכי חשוב-לבנות דברים חדשים.
פעם להעתיק היה דבר שלילי. להעתיק במבחן היה דבר עבירה. להיות מעתיקן היה כינוי גנאי. אז נכון שגם היום להשתמש בפיסת מידע של מישהו אחר מבלי לאזכר אותו זה עדיין דבר שלילי, אבל פעולת ההעתקה תהפוך מדבר שנתפס כשלילי לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום שלנו, היא תהפוך לדבר חיוני.
התפיסות הישנות ייצטרכו להיעלם. נצטרך להתחיל להמציא מבחנים שבוחנים את היכולת להשתמש באופן נבון בויקיפדיה. ולא מבחנים שבוחנים את היכולת ללמוד בעל-פה את מה שכבר נמצא בויקיפדיה.
נצטרך ללמד את ילדינו לדעת מה להעתיק ומה לא. לדעת לסנן מידע. להשתמש בגוגל, אבל לא להתמכר לו. לדעת להגיע גם למידע שנמצא בדף ה-16 של תוצאות החיפוש. לעשות קופי-פייסט אבל להבין את מה אתה מעתיק.
