בכנסת התקיים דיון מיוחד על מצבם של ילדי העקורים מגוש קטיף.
כמה דואגים הורים לבית חם ומגונן לילדיהם. דואגים לביטחון ולשמחה בחיים, לחלומות, לתקוות. במחי יד אחת אלימה וחסרת חשיבה והתחשבות, נהרס עולמם של ילדים כה רבים.
מהדוח שהכין ה"מרכז למחקר ומידע" עולה, כי בעיות קשות נוצרו אצל ילדים רבים בעקבות הגירוש הברוטלי מהבתים בהם גדלו, חיו, למדו, שיחקו וגם חלמו.
עכשיו, לאחר שהילדים הפכו ל"בעיה", דנים בבעייתם. אבל לי נראה שיש טעות בבחירת הנושא. כדאי יותר שידונו בבעיה העיקרית של מדינת ישראל, של ראשיה.
כדאי לבדוק מה גורם לאדם, לכאורה אינטליגנטי, אוהב הארץ, אדם שאמור לדאוג לשלום המדינה ולביטחונה, לפרק ממנה חלקים ולתת סתם ככה לאויבינו, בלי סיבה.
מה גורם למפקדים, לחברי כנסת ולאנשים, לחשוב שגירוש יהודים על-ידי יהודים יכול להביא משהו טוב למדינת היהודים?
למה צריך לדאוג היום לריפוי אם אפשר היה למנוע את המחלה?
אלו הבעיות שצריכות לעלות על סדר היום.
ברגע שיכו על חטא, ברגע שיכירו בטעות הנוראה והבלתי הפיכה, אולי זה ייתן קצת מרגוע לילדים היקרים האלה. אבל מאחר שאין תשובה עדיין, מאחר שמעולם לא היה הסבר רציני לגירוש, מלבד לשאת חן וחסד בעיני הגויים. נוצרה בעיה והיא עלולה עוד לתפוח. אז כדאי למצוא מהר תשובה ל"למה?"
בין הבעיות שמציין הדוח: הפרעות קשב וריכוז, התקפי חרדה, סטייה ברמת האלימות, ערעור הסמכות ההורית וירידה בהישגים הלימודיים.
הפרעות קשב וריכוז - איך אפשר להתרכז בעולם הפוך? עולם בו אחיך מגרשים אותך בכוח תוך חיבוק ובכי?
התקפי חרדה - איך לא יפחדו כשמקור הביטחון בחייהם נלקח מהם בברוטאליות על-ידי אחים, על-ידי חיילים שבכלל היה עליהם לדאוג לביטחונם ולשלוותם.
אלימות - מה עושים עם התסכול שעולה כשלוקחים את אביך בכוח ומוציאים אותו עם דמעות בעיניו?
ערעור הסמכות ההורית - כשגם אבא ואמא הצודקים לא יכולים להושיע.
וכדי להגדיל בעיה ולהאדיר - התקיימה במקביל ברחבת הוועדות שבמשכן הכנסת, תערוכת ציורים של הילדים, מגורשי גוש קטיף. הציורים שהוצגו צוירו במהלך הטיפולים שאמורים לסייע לילדים בהתאוששות מטראומת הגירוש.
ואני שואלת למה? בשביל מה? למה אתם צריכים לשתף את הקהל השבע בצער, בפגיעה, בכאב? מה יושג עם זה? עוד אטרקציה? עוד תקציב לטיפולים? עוד תערוכה שיוכלו לצפות בה חברי כנסת מדושנים בדרכם למזנון, לוועדה?
כדאי שתמנעו את זה מהילדים. במקום זה תפגינו! תדרשו עונש לכל אחד ואחד שחטא בחטא הגירוש. היפכו את זה לבעייתם. אל תמסדו את הבעיה של הילדים! במה הם חטאו?
במקום זה למדו את הילדים לבנות. למדו אותם שהאנשים ההם טעו טעות נוראה. שהם, הילדים, יגדלו ויבנו עוד ועוד. ומלאה יו"ש עוד ישובים, עוד בתים ועוד ילדים.
