לפי המידע שהתקבל ב"ישראל פוסט" - "ח"כ חיים רמון (קדימה) שוקל לפרוש מהחיים הפוליטיים ולהשתלב בעסקים פרטיים" (25.6.09). כנראה שמתבשלת איזו עסקה מפתה אליה הוא לוטש עיניים, המהווה שיקול לצעד זה, בתקווה שיתגשם. ימים יגידו.
מדובר בצעד בכיוון הנכון - אם כי מסיבות אחרות:
היה ראוי לו, לחיים רמון, להינזר מהחיים הפוליטיים מיד כשהואשם ולבטח משהורשע כעבריין מין. היה ראוי לה, למפלגת קדימה, שלא להציבו כמועמד מטעמה בתור חבר-כנסת. והיה ראוי להם, לבוחרים, שלא לבחור בקדימה אשר אלה נבחריה. וכי עד כדי כך מדוללת הפסגה העסקנית במדינה בכלל ובקדימה בפרט - שנאלצים להסתייע בעבריינים?! האמנם חיים רמון, עדיין חבר כנסת, גאון פוליטי שאין לו תחליף? ואם הוא אכן כזה - אין מיישבים זאת עם העובדה שנבחר באיזה מקום שולי בתחתית הרשימה?!
שליחי ציבור אמורים להיות ברי לבב ונקיים מעבריינות, במיוחד עבריינות שעיקרה וסיבתה ניצול מעמדם המיוחד הניתן להם כשליחי הציבור, מעמד אותו ניצל חיים רמון - כמו גם את התפאורה של המשרד הממשלתי - כדי להפיל ברשתו או לצוד במתק שפתיו צעירה במלכודת מין.
ועם צאתו המיוחלת, הוא בכל זאת לא יישכח. הוא ייזכר זמן רב, לא בשל "תרומתו" למדינת ישראל, אלא דווקא בגלל מעלליו בתחום אחר. כמו אברהם הירשזון - שגם הוא ייזכר - לא בשל תרומתו לאוצר המדינה, אלא דווקא בגלל פגיעתו בה.
ועדיין לא ברור גורלם של כמה מחשודים אחרים הפעילים בפוליטיקה הישראלית והמוכתרים בכתרי שררה של חבר-כנסת/שר/ראש ממשלה. מכל מקום, אחד כזה פחות - זו תרומה מבורכת, ולכן, נאמר לרמון -
ברוך צאתך.
