הנאום אותו אמור היה נשיא ארה"ב לנאום

בעוד ההפגנות באירן מתחילות לדעוך, וההאשמות הרגילות של "התערבות אמריקנית" משוגרות על-ידי טהרן, אינני יכולה שלא לתהות כיצד היו נראות החדשות היום אילו הייתה אמריקה מגיבה אחרת למצב. איני יכולה שלא לתהות למה הייתה מובילה הצהרה אחרת מהנשיא אובמה. להלן נאום דמיוני. זהו הנאום שרק נשיא הפועל על יסוד מדיניות חוץ המגינה על זכויות אזרחיו - מדיניות חוץ של אינטרס-עצמי - יכול לשאת. "גבירותי ורבותי, הנני ניצב כאן על-מנת לדון באירועים בעלי חשיבות גדולה עבורנו האמריקנים. במהלך הימים האחרונים, היינו עדים לרציחתם, להכאתם, להשתקתם ולהפחדתם של בני העם האירני על-ידי משטר תיאוקרטי הנאחז באגרופי ברזל לשמר את כוחו. אני מגנה בחריפות את הפעולות הבלתי צודקות של המשטר האירני. "הזמן להיות חד-משמעיים הגיע. הגיע הזמן בו אמריקה תכיר בשגיאות העבר. הגיע הזמן עבור ארצות הברית להבהיר כי היא לא תכיר בריבונות הרפובליקה האיסלאמית של אירן. המנהיג העליון התיאוקרטי הנוכחי שלה ותת-מפקדיו אינם משטר לגיטימי. העובדה היא כי לאירן לא הייתה ממשלה לגיטימית הראויה להכרתנו במשך עשורים. הארץ נשלטה על-ידי סדרה של אנשי דת רצחניים שתפסו את השלטון, שלא באמצעות שום אמצעי פוליטי לגיטימי. הם לא נבחרו באמצעות תהליך ייצוגי כלשהו. הם דיקטטורים מן הסוג הגרוע ביותר. "ועם זאת המשטר האירני ראוי לתשומת ליבנו המיידית והבלתי מתפשרת. תיאוקרטיה זאת חזרה שוב ושוב, במשך עשורים, על הכרזותיו כי הוא אויב לאמריקה ופעל באלימות גלויה נגד אזרחינו. הוא נושא החותם של הטוטליטריות האיסלאמית, התנועה שמתוכה אוסמה בין לאדן ואחרים, שואפים להרוג בנו ואת עצמם, עבורה. אנו יודעים זאת על אודות אירן מאז הם חטפו את אנשי שגרירותנו כבני ערובה בשנת 1979. המשטר בטהרן הינו ההשראה הרוחנית והאידיאולוגית שמאחורי ההתקפות המזעזעות על אדמתנו ב-11 בספטמבר. האמריקנים לא שכחו את ההתקפות הללו ואת מי שבסופו של דבר אחראי להן. אין לנו דבר לומר למשטר האירני מלבד זאת שלא נחזור על טעויותינו המצערות מן העבר. אנו יודעים במה אתם דוגלים. ולעולם לא נשוב ונשכח את אשר אנו דוגלים בו. "אך יש לנו הרבה לומר לנשים ולגברים האמיצים באירן אשר יצאו לרחובות על-מנת לבטא את התנגדותם למנהיג העליון מטעם עצמו. יש לנו הרבה לומר ולהציע לאנשים באירן, אשר מצהירים כעת לכל מי שמוכן להקשיב כי המשטר שלהם אינו מייצג אותם. "לאלו מביניכם אשר עמדו בפני איומים והפחדות; לאלו מביניכם אשר אמרו 'אנו נמשיך לדבר, אפילו אם אתה, המנהיג העליון, טוען שאללה אוסר זאת'; לאלו מביניכם האומרים כי הגיע הזמן לחירות באירן - אנו אומרים כי תמיכתנו נתונה לכם. אנו מעודדים ומברכים אתכם. אנו נסייע לכם - ונציע לכם את תמיכתנו המוסרית והכספית. וכן, אם יגיעו הדברים לכדי כך, אנו נציע לכם את תמיכתנו הצבאית כמיטב יכולתנו. רואים אתם, אנו שותפים למטרתכם לסיום התיאוקרטיה באירן ולחיסול האיום שהיא מציבה בפני העמים שוחרי-החירות, ובכללם בפנינו. "הייתה לנו הזכות המוסרית לסיים זאת לפני עשורים; לא רק שיש לכם את הזכות אלא גם את האומץ המוסרי לסיים זאת לבסוף. נסייע לכם לבצע את מה שהעדפנו לא לבצע בעצמנו, למענכם ולמעננו. "לאלו באירן אשר מבקשים חירות באופן כנה ונואש: יש לכם את ההזדמנות להילחם עבור יצירתה של אומה חופשית יותר, אומה שתיווסד על העקרונות המגינים על זכויותיו של כל אדם. כפי שאמריקה נלחמה פעם עבור עצמאותה, כך גם אתם יכולים. חיים, חירות, רכוש והשאיפה לאושר: אלו הן זכויותיכם שאינן ניתנות להעברה ועתה הוא הזמן להילחם עבור יצירתה של אומה הדוגלת בעקרונות אלו. "לא יהיה זה קל, ומחשבותינו עימכם כאשר אתם ניצבים מול סכנה מוחשית וחוסר ודאות. אנו יודעים כי יידרשו אומץ והכרה. אך לכם, החברים האמיתיים לחירות, אנו אומרים כי צעדתם צעד ראשון חשוב. דחיתם את אגרוף הברזל שמחץ אתכם באמצעות החוק הדתי. דיברתם; עמדתם זקופים, ואנו נעמוד עימכם". [הערה: התרגום באישור מכון איין ראנד אך ללא בדיקתו]