דרישתו הבלתי מתפשרת של ממשל אובמה להקפאה מוחלטת של היישובים ביהודה ושומרון, והעימות הגלוי והבוטה שנוצר עקב דרישה זו, שמים על הפרק לא רק את שאלת היישובים כשלעצמה.
בתור אזרח ישראלי שחשב שהוא חי במדינה דמוקרטית עצמאית, עולה בי השאלה, הכיצד זה שממשל רחוק מעבר לים מעז להכתיב לנו איפה לבנות ואיך בתוך מדינתנו שלנו? כיצד מעזות ממשלות מבחוץ להתערב לנו בפוליטיקה הפנימית ולנסות להכתיב את הרכב ממשלתנו (כפי שקרה בבוטות בפגישת נתניהו סרקוזי)?
והשאלה אולי המטרידה מכולן שעולה עקב הויכוח הזה, מה עומד באמת מאחורי הדרישה הבלתי סבירה ובלתי אפשרית ליישום הזו? כיצד ניתן להקפיא חיים של יותר מחצי מיליון יהודים? כיצד ניתן לעצור לגמרי את החיים?
האם אותם אזרחים ישראלים פשעו? האם הם בעונש על היותם יהודים בארץ ישראל? האם אובמה וממשלו, וכן ממשלות אירופה, העזו לומר מילה או חצי מילה כנגד הבנייה הערבית הפרועה הן ביהודה ובשומרון והן בתוככי ישראל?
מדוע רק כשכמדובר ביהודים כל כללי המשחק משתנים?
מדוע רק אנחנו חייבים להשיב לאויבינו שטחים שכבשנו מהם במלחמות עקובות מדם לפני עשרות שנים?
מדוע רק אנחנו חייבים לפנות יישובים? מדוע רק אנחנו מצופים להקריב למען השלום?
מדוע לנו אסור לבנות בכל מקום? מדוע לנו אסור להיות בכל מקום?
מדוע עלינו לקבל מדיניות מפלה כלפי אזרחינו?
האם זה כדי להביא את השלום? האם הקפאת או הריסת יישובים כפי שקרה בצפון שומרון וחבל עזה הביאה עלינו את השלום המיוחל?
ככל שחושבים ונוברים בסוגייה, מגיעים למסקנה שלא עניין השלום מדאיג את הדורשים להחריב ולהרוס יישובים יהודיים, אלא איזושהי שנאה ותיעוב. איזשהו חוסר יכולת לראות יהודים בארצם. קוראים לזה אנטישמיות ואנטי ישראליות.
העולם עוד לא קיבל אותנו כמדינה יהודית עצמאית, אך הוא מצפה מאיתנו להקים ולהכיר במדינה פלשתינית שתסכן אותנו.
במיוחד תמוהה העובדה שבעולם בוערות סוגיות חמורות שבעתיים מהבנייה בעלי זהב או באריאל. יש אירן מתגרענת ומדכאת, יש צפון קוריאה מסוכנת; אך ראו באיזו רפיסות מתייחס אליהן אובמה ושאר העולם, לעומת ההתנפלות על ישראל בכל הזדמנות אפשרית.
רפיסות הממשלות האחרונות רק חיזקו את חוסר צדקת הדרך שלנו ואת ערעור מעמדנו באזור. כל הויתורים שעשינו וכל הנסיגות הביאו את העולם לפקפק בצדקת דרכו של העם בישראל, בקשר שלו לארץ הזו. ברגע שליהודי אין זכות לחיות בירושלים, או באריאל, או בחברון או בבית אריה או בית אל, הרי מדוע שמישהו יכיר בזכותו של העם היהודי כאן בכלל?
עם שמוותר בקלות על כל מה שמחבר אותו לארצו, לא יזכה להתקיים בה לאורך זמן. זה כבר לא עניין של ימין או שמאל. זה פשוט עניין של יהודים בארץ ישראל - כן או לא?
