כאשר אנשי התקשורת מדברים על 'ערך עיתונאי' הם לא מדברים על ערכים כלל אנושיים, הם מתכוונים לערך כספי גרידא - כמה כסף שווה להם האירוע החדשותי הזה. כאשר רשת טלוויזיה (לדוגמה CNN) מצלמת אירוע אקטואליה ומעבירה אותו לכל העולם היא מקבלת תמלוגים מכל תחנות הטלוויזיה שמשדרות אותו. ככל שמשדרים אותו יותר, כך היא מרוויחה יותר. מסיבה זו, לרשת הטלוויזיה יש אינטרס לשווק, פשוטו כמשמעו, אירועי אקטואליה שהרווחיות שלהם עבורם היא גבוהה יותר. כאשר פעילים פוליטיים אירניים מעלים לרשת האינטרנט צילומים שהם ביצעו, ומשתפים אותם עם כל העולם, כל תחנת טלוויזיה בעולם יכולה לשדר אותם בלי לשלם תמלוגים לאף אחד. כעת אתם מתחילים להבין מדוע היה חשוב לשלטונות אירן למנוע מרשתות הטלוויזיה אפשרות העברת חומר מצולם מההפגנות נגד המשטר. כאשר לרשתות הטלוויזיה אין חומר מצולם שעליו הן מרוויחות, אין להן אינטרס לשווק את אירוע האקטואליה. אין פלא איפוא שה-CNN התעלמו מלכתחילה מהמתרחש באירן והחלו לעסוק בה רק לאחר מחאות ציבוריות.
כאשר מייקל ג'קסון הלך לעולמו, גילו רשתות הטלוויזיה מכרה זהב. כמעט בלי הוצאות ליצירת חומר מצולם חדש, רק על-ידי מחזור של חומר שהיה קיים אצלם בארכיונים, הם יכלו להרים אייטם חדשותי מכניס באופן בלתי רגיל. מאותו רגע, גורלה של תנועת המחאה האירנית נחרץ. למרות שפעילי המחאה האירנים המשיכו להזרים צילומים חדשים באמצעות האינטרנט, לרשתות החדשות הטלוויזיוניות היה ברור איזה נושא יותר משתלם לקדם. מבחינתם מוסאבי מת, יחי מייקל ג'קסון, למרות שכמובן (לפחות בינתיים) המצב לאשורו הוא הפוך. המפגינים ששרדו את הצלפים, את הגז המדמיע ואת האלות, לא יכלו לשרוד את השיכחה הבינלאומית.
כאשר קריין בתחנת טלוויזיה מתאר בלשונו כיצד גם היום נטבחו עוד כמה אלפים בדארפור, אף רשת תקשורת בינלאומית לא מקבלת עבור השידור הזה אגורה שחוקה. אפילו אם עורכי החדשות של אותה תחנת שידור למדו על האירוע מדיווחי סוכנויות הידיעות. אם אין תיעוד מצולם של האירוע אין תמלוגים לאף אחד. כידוע דארפור הוא אזור שדי קשה להשיג ממנו חומר מצולם. אני משער, יש מי שדואג לכך שזה יהיה בלתי אפשרי. כעת אתם מבינים מדוע טבח דארפור או ההפגזות שהיו בצ'צ'ניה מעניינים את העולם הרבה פחות ממתנחלת מקללת.
עניין אחר. כל חובב ספורט יודע שהוא יהיה מוכן לשבת יותר משעה וחצי כדי לראות בשידור חי משחק כדורגל משמים שלא יובקע בו אף שער, פשוט משום שאיש אינו יודע מראש כמה שערים יובקעו. מובן שאת השידור החוזר של המשחק, או קטעים נבחרים יהיה הרבה יותר קשה למכור לו. זאת הסיבה שבשלה משתדלות רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות להעביר שידורים חיים ממוקדי התרחשות בעולם. כך זה היה במלחמת המפרץ הראשונה, כאשר שידור ישיר מבגדד, שבדרך כלל לא התרחש בו כלום ריתק למסך מיליוני סקרנים. כך גם במבצע 'עופרת יצוקה' ניתן היה לראות בשידור חי את קו הרקיע של עזה על פטריות העשן שלו על מסכי טלוויזיה בכל העולם, בלי שבעצם התרחש שום דבר משמעותי. דברי הפרשנות שמתלווים לכל השידורים הללו הם סיפור אחר.
ואבחנה אחרונה: שימו לב שגם צילומים מפוברקים עשויים להכניס הרבה כסף. לעומת זאת שידור ידיעה בלשונו של הקריין על כך שהם לא היו אמת, לא יכניס פרוטה.
זה מה שמפעיל את התקשורת העולמית, ואת המסקנות כל אחד יסיק בעצמו. אסור כמובן לשכוח שגם בארץ יש מי שמרוויח מהעברת שידורי טלוויזיה חיים או לא לשאר העולם, וקשרי ההון שלטון שלו עלולים להשפיע על שיקול הדעת של מי שאמור לטפל בהסברה שלנו, אבל הוא חייב כמובן להעדיף את האינטרס הציבורי.