בהצעת חוק שהגיש ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) מוצע כי ב
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988, בסעיף אשר מפרט 'אלו אפליות אסורות', לאחר "גילם" יבוא "ניסיון עודף או כישורים עודפים". ומהו הסברו של אוריאל? "סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על סוגים שונים של הפליה בין השאר בגלל גילו של האדם. בפועל, מעסיקים מפלים אנשים בקבלה לעבודה בשל גילם, ומנמקים את סירובם בדרישה לאי ניסיון עודף. התיקון המוצע נועד להגן על אנשים הנחשבים מבוגרים במושגי שוק העבודה של היום ובכך לסייע להם לשוב לשוק העבודה".
מה שאורי אריאל אומר בעצם, הוא שחרף האיסור להפלות בקבלה לעבודה מחמת גיל, ישנם מעסיקים אשר עוקפים את האיסור, ומפלים בקבלה לעבודה מחמת "עודף ניסיון או כישורים". למעשה, ח"כ אורי אריאל מתפרץ לדלת פתוחה. לעולם, כאשר החוק אוסר להפלות מחמת מין/גיל/גזע/מוצא וכדומה יהיו מעסיקים שיתחכמו לאיסור, וינסחו קריטריונים מפלים תוך שאינם נוקטים ב'שמו המפורש של אלוהים'. לפרסם מודעה שבה נדרשים בעלי תעודת בגרות בידיעה שאנשים ממוצא אתני מסוים הינם לרוב מחוסרי תעודת בגרות - זו אפליה עקיפה. לפרסם מודעה המבקשת אנשים מן הפרוורים, אך לא ממרכז העיר בידיעה שהחבר'ה ה'לבנים' מתגוררים בפרוורים - ושחורי העור - במרכזה, זוהי אפליה עקיפה. ח"כ אורי אוריאל לא חידש שום דבר לבד מהתפרצות לדלת פתוחה, שכן סעיף 2(ב) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כבר התגבר על המכשלה הזו בקבעו כי "רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין".
גם הפסיקה, על דרך הפרשנות פיתחה את דוקטרינת האפליה העקיפה, ואסרה על קיום אפליה מקום בו הוצבו קריטריונים שברור שבעלי מין/גזע/מוצא מסוים יכולים לעמוד בהם, ובעלי המין/גזע/מוצא האחר אינם יכולים לעמוד בהם.
כל הרעיון של משפט, באשר הינו משפט, הינו לנסח כללים גנריים בחוק, ולאפשר לבית המשפט להתמודד עם המקרים הקונקרטיים של אותם כללים גנריים. אורי אריאל, כאותו נער הולנדי מן האגדה, מנסה לסתום את הסכר בכף ידו: אם היום יאסר להפלות עובדים מחמת "עודף כישורים", מחר יפלו מעסיקים עובדים מחמת "חזות סמכותית" שזו מילה אחרת ל"מבוגר". עדיף לאפשר לסעיף 2(ב) ל
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה לעשות את שלו, כסעיף גנרי, מאשר לנסות ולהתמודד עם כל טריק חדש אשר ימציאו מעסיקים חדשות לבקרים. חשוב גם לשמר את עצמאות השפיטה, בכדי שזו תוכל לפרש את סעיף איסור האפליה העקיפה, בהתאם לתכליתו ולנסיבות, בכל פעם כפי שיידרש.