שני ערוצי הטלוויזיה המסחרית מנהלים "קרב סכינים" כדי להכריע למי יש פופולריות ורייטינג גבוהים יותר. האם "הישרדות" או "נולד לרקוד", או "המירוץ למיליון", או "האח הגדול". על-רקע זה, ראוי לבקר ולחשוף את האמת על תכני השידור המסחרי.
הטלוויזיה הפכה לסם משכר של הרוב הדומם שהוא עצמו לא תופס שהוא מכור. הרוב הדומם בדעת הקהל של צרכני התקשורת שואב את תפיסותיו הפוליטיות, המוסריות והתרבותיות מהטלוויזיה. מציאות החיים במדינה משתקפת דרך מסך הטלוויזיה. זו השתקפות מעוותת ומסולפת ולעתים מגמתית וחד-צדדית מכוונת.
התכנים של הטלוויזיה יכולים לשמש לשימור ערכים לאומיים, תרבותיים ואנושיים, אבל המציאות היא שונה והפוכה. התכנים של הטלוויזיה הפכו לסם ממכר, שלילי, ההורס מיתוסים וערכים. הסם הטלוויזיוני מספק חוויה המשרתת אך ורק את אלה השולטים והסוחרים בה.
האדם הממוצע צופה במסך כשליש מזמנו הפנוי לאחר עבודתו. הסם הטלוויזיוני הופך לכלי כפיה של מניפולציה ושטיפת מוח. הטלוויזיה היא האשמה העיקרית להתרופפות כל החישוקים החיוביים בחיינו. הצְפִיָיה בטלוויזיה מגבירה את הפסימיות, ההפקרות, חוסר האכפתיות וחוסר הסולידריות.
אנשים רבים אינם קוראים שום עיתון יומי. הם מתמסרים בלב ובנפש לטלוויזיה, כמקור המידע היחיד שלהם. הטלוויזיה הופכת למונופול העובדות והדעות המעצבות דעתו של חלק ניכר באוכלוסיה. בדרך זו נוצרת חלוקה, בתחום המידע, בין אלה שקוראים עיתונים, לבין אלה שהידע שלהם כולל, רק את המידע שהטלוויזיה סיפקה - כלומר פחות או יותר מעט מאוד ושטחי למדי.