התמיהה על היושרה המקצועית של ארגון בצלם עולה גם במקרה נוסף. ב-28 ביוני 2009 הפיץ ארגון בצלם הודעה רשמית לה מצורפת סקירה מפורטת שכותרתה: "
שפכים ללא גבולות: הזנחת הטיפול בשפכי הגדה המערבית". הסקירה מאשימה את ישראל, ובעיקר את המשרד לאיכות הסביבה, בהזנחה של הטיפול בשפכים באיו"ש, ואולם מסיבה לא ברורה ארגון בצלם נמנע מלהביא הן בהודעה והן בסקירה את תגובת המשרד לאיכות הסביבה לטענות שהעלה נגדו.
פניתי למשרד לאיכות הסביבה וקיבלתי את תגובתו הרשמית לטענות ארגון בצלם. לאחר מכן שלחתי אותה לארגון בצלם ולצידה השאילתה הבאה: האם ארגון בצלם העביר את הסקירה "שפכים ללא גבולות" בגרסתה הסופית למשרד לאיכות הסביבה על-מנת לקבל את תגובתו הרשמית לטענות הארגון? מדוע ארגון בצלם נמנע מלפרסם את תגובת המשרד לאיכות הסביבה (המצורפת בזאת) שפורסמה לאחר ש'בצלם' פרסם את סקירתו?
ארגון בצלם בחר שלא להשיב לשאילתה ונמנע עד כה מלצרף את תגובת המשרד לאיכות הסביבה להודעה ולסקירה שפורסמה באתר האינטרנט שלו. אשר על כן, בחרתי לצרף את הודעת המשרד לאיכות הסביבה בגרסתה המלאה כנספח למאמר זה למען ההיסטוריה.
תגובת המשרד לאיכות הסביבה לדוח בצלם "שפכים ללא גבולות" הנדון: תגובה לדוח בצלם (28.6.09)
הנתונים לדוח בצלם ניתנו על-ידי המשרד להגנת הסביבה, והקביעה כי המשרד נמנע מלאכוף את החוק הינה משוללת כל יסוד וחסרת בסיס.
מדינת ישראל מוכנה לסייע ולשתף פעולה עם הצד הפלשתיני לקידום פתרון הבעיות הסביבתיות המשותפות אך נתקלת בסירוב פלשתיני מתמיד. לראיה, לפני כשלושה ימים במסגרת כנס בינלאומי בצרפת בהשתתפות כ-40 מדינות הציע השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לשר הכלכלה הפלשתיני להיפגש ולפעול יחד לפתרון הנושאים המשותפים לשני הצדדים ונענה בשלילה.
התקופה היחידה בה לא ננקטו פעולות אכיפה ולא התקיים כל פיקוח, היה בתקופת האינתיפאדה החמושה, בשנים 2003-2000, אז לא ניתן היה לנוע בכבישי איו"ש במסגרת עבודת המשרד.
להלן התייחסות פרטנית לטענות העולות מהדוח:
מאז 2004 ועד היום בוצעו עשרות פעולות אכיפה ומאות ביקורות של מחוז ירושלים בשטחי איו"ש בנושא שפכים. פעולות אלה הביאו לשינוי משמעותי בשטחי מספר רשויות. מ.א. גוש עציון, מ.א. הר חברון והמועצה האזורית מטה בנימין חוקקו חוקי עזר לביוב, שמאפשרים גביית אגרות ביוב מתושביהן והקמת תשתיות לטיפול בביוב. תהליך זה התאפשר לאחר הליך אכיפה מנהלי שקיים המשרד וכלל עשרות התראות שהוצאו לראשי הרשויות המקומיות, ושימועים שנערכו לראשי רשויות שלא ביצעו את הנדרש בהתראות. אכיפה מקבילה התקיימה מול מפעלי תעשיה. הליך ההסדרה, תחת האיום באכיפה פלילית, הביא להקמת מכוני טיהור שפכים חדשים (לדוגמה לאחרונה הוקם בכוכב השחר), חיבור ישובים למכוני טיהור שפכים אזוריים (ישובי גוש אדומים חוברו לקו נחל אוג), וכל זאת בתהליך שנמצא בעיצומו.
שפכי ירושלים (נחל קדרון) – בדוח אין התייחסות לעובדה שלכל תוכנית שהוצגה עד היום לפתרון הסוגייה התנגדה הרשות הפלשתינית. לא ניתן לתת פתרון מלא ואיכותי לבעיית שפכי הקדרון מבלי לשתף בפתרון את הרשות הפלשתינית והרשויות המקומיות התורמות לזרימה: ירושלים, בית לחם ובית סחור. מאז הסכמי אוסלו לא ניתן אפילו להעביר צינור להסטת הביוב לשטח שבו מיועד לקום מתקן לטיהור ביוב הקדרון (נבי מוסא). תוכנית זו הוצגה בפני דרגים שונים ברשות הפלשתינית שעד כה סירבו לשתף פעולה. בהקשר זה יודגש שבמסגרת הדיונים, לא חויבו הפלשתינים להשתתף בעלויות ההקמה הגבוהות והתנגדותם הייתה על-רקע פוליטי גרידא.
במקרים מסוימים, הניסיון להקים מט"ש (מכון טיהור שפכים), כמו ביישוב עופרה, נתקל בהתנגדות בגין סוגיית הבעלות על הקרקע, ומט"ש שכבר הוקם, עומד בפני צו הריסה, לבקשת עותרים, הטוענים שיש להם זכויות בקרקע.
שפכי מודיעין עילית אומנם הוזרמו בעבר לנחל מודיעים, ולאחר שנפתחו הליכי אכיפה חוברו שפכי היישוב למערכת הביוב של מודיעין, והם מטופלים כעת במט"ש איילון שליד רמלה.
מזה כשלוש שנים פועל קו ביוב מאסף לאורך נחל קנה, המחבר את כל שפכי היישובים היהודיים החל מעמנואל ועד אורנית, שפכים אלו מוזרמים לטיפול במט"ש דרום שרון מזרחי ליד ניר אליהו.
בימים אלו נמצא בשלבי תכנון מתקדמים קו מאסף נוסף, האמור להיות מותקן החל מאריאל, ולאסוף את כל שפכי היישובים עד ראש העין, קו זה ששפכיו אמורים להגיע לטיפול בשפד"ן, יבטל את הצורך במתקנים המקומיים המשרתים כיום את היישובים לאורך נחל שילה. ראוי לציין בהקשר זה כדוגמה את המט"ש שהוקם לצורך הטיפול בשפכי אזור התעשיה ברקן, הפועל כבר שנים רבות ומפיק שפכים באיכות טובה.
סיכום:
בתחום ההתיישבות הישראלית הושקעו ועדיין מושקעים משאבים רבים לצורך מניעת זיהום משפכי ההתיישבות. יחד עם זאת, המשרד להגנת הסביבה מבצע פיקוח צמוד בנושא ולא יהסס לפתוח בהליכי אכיפה מחמירים נגד כל רשות שלא תפעל על-פי הנחיותיו המקצועיות.
יש לציין כי חלק משפכי היישובים הפלשתינים מוזרמים לכיוון ישראל, ומאלצים את המדינה להתמודד עם פתרונות עבורם. כך לדוגמה, שפכי קלקיליה המוזרמים לנחל קנה (אגן נחל ירקון), נאספים על-ידי ישראל ומטופלים במט"ש דרום שרון מזרחי ליד ניר אליהו. כמו-כן, שפכי טול כרם ושפכי שכם מוזרמים לאגן נחל אלכסנדר, נאספים על-ידי ישראל ומטופלים במט"ש חירום שהוקם בשל מצב מיוחד זה, ליד יד חנה.
