בספטמבר, כך פורסם, ייכנסו שני שרים לשעבר לבית הכלא, בניזרי משס והירשזון מקדימה (לשעבר מהליכוד); ראש הממשלה לשעבר אולמרט מקדימה והנשיא לשעבר קצב מהליכוד, נאבקים עדין בבית המשפט להוכיח את חפותם; חבר הכנסת הנגבי מקדימה, לשעבר מהליכוד, יו"ר ועדה חשובה בכנסת, מנהל, במקביל לעבודתו הפרלמנטרית, את משפטו על מינויים פוליטיים המנוגדים לחוק ודרעי, שר לשעבר משס, כבר מחמם מנועים לקראת שובו לבית הנבחרים, ולשם כך הוא משתמש בכל במה תקשורתית, ובחברים טובים בתקשורת ובציבור.
ללמדך, כי שחיתות פוליטית אומנם אין לה צבע ועדה אך היא בהחלט מתרכזת במקומות מסויימים בפוליטיקה הישראלית, ומקורה בעיקר בש"ס ובליכוד שהתפצל לליכוד ולקדימה. פה ושם יש מושחתים גם במפלגות אחרות אך אלו באופן יחסי מעטים יותר.
הציבור עדין לא הפנים כי השחיתות השלטונית פוגעת בו באופן ישיר, בכיס, בפרנסה, באיכות החיים, בקבלת שירותים ממלכתיים ברמה ראויה ומקצועית ובעיקר בעתיד ילדיו.
הציבור עדין לא קושר את המינויים הפוליטיים של מקורבים חסרי כישורים ואת המכרזים התפורים לאנשי שלומו של הפוליטיקאי, לפגיעה בזכותו לקבל את מיטב כוח האדם ואת המקצוענות המוכחת בפעילות השלטון.
את ההוכחה כי הציבור עדיין לא הפנים את הקשר הישיר בין השחיתות השלטונית לבין חייו הפרטיים, ניתן לראות בעובדה שהוא אינו קושר את השחיתות השלטונית לדפוס הצבעתו בבחירות. במערכת השיקולים להצבעה כמעט ולא באה לידי ביטוי יושרה ואיכות הנבחרים.
עד כה טרם ראינו עונש ציבורי למפלגות ששליחיהן מושחתים. אדרבא, הליכוד שמהווה מקור לא אכזב לפוליטיקאים מושחתים וכמוהו גם קדימה, קיבלו את מספר המנדטים הגבוה ביותר בבחירות האחרונות וכמובן ש"ס קיבלה מספיק מנדטים כדי להיות שוב שותפה בכירה קואליציה.
לעומת זאת, מפלגת העבודה, בה אומנם לא חסר צרות ובעיות, אך השחיתות בקרב חבריה פחותה באופן יחסי, קיבלה תמיכה ציבורית נמוכה ביותר. נוסיף לכך את מפלגת שינוי שחברי הכנסת שלה היו ישרי דרך והיא נמחקה מהמפה הפוליטית או מרצ שחברי הכנסת שלה ישרים וקיבלה אף היא מכה אנושה בבחירות האחרונות.
לכן, לא הופתעתי היום כאשר קראתי כי ראש הממשלה נתניהו מעלה להצבעה בכנסת את חוק מופז. על-פי בכירים בליכוד, ראש הממשלה נתניהו רואה בהעברת חוק זה דרך "לשקם את כוח ההרתעה שלו שנפגע ואת
תדמית הקואליציה" (ציטוט מעמוד ראשון בעיתון 'הארץ' מהבוקר).
האם על-ידי העברת חוק אישי, לביסוס מעמדו של ראש הממשלה, מותר ואפשר לשנות את כללי המשחק תוך כדי משחק? האם על-ידי פעולה שכונתה כ"חוק לא מוסרי ולא דמוקרטי, חוק המבזה את הכנסת" מתכוון ראש ממשלה בישראל "לשפר את תדמית הקואליציה"? תדמית השלטון בישראל? האם הכל מותר והרשות נתונה? האם כך מתכוון נתניהו למגר את השחיתות השלטונית?
אין ספק כי מהלכו זה של ראש הממשלה מעיד כאלף עדים כי נתניהו לא למד דבר. כי הליכוד לא הפנים דבר, וכי מדוע שיפנים? שהרי, כפי שכבר טענתי, הציבור לא מעניש על התנהלות מושחתת ובלתי ראויה של מנהיגיו. הציבור מאפשר למנהיגיו להשתמש בכלי המשחק הפוליטיים, בחקיקה, כאילו באמת ובתמים היו כלי משחק אישיים של ילדים בארגז החול. ואם הציבור מאפשר זאת, מיהו נתניהו שייפר את רצון הציבור?
לכן ראש הממשלה, פוליטיקאי מהסוג הנפוץ, משתמש בקולות הבוחרים, בכוח הפוליטי שנמסר לו, למטרותיו האישיות שלו ושל חבריו. ברצונו מזיז כלי השחמט ימינה וברצותו מזיזם שמאלה,
כי הציבור אדיש, כי הציבור לא מעניש, כי הציבור כבר מיואש. לכן, הביטוי "כוח ההרתעה", ביטוי צבאי שאמור לשמש אותנו בדיון ביטחוני גרידא, מנוצל על-ידי "בכירים בליכוד" בעת דיון במאבק פוליטי מהסוג הזול והשפל, שכל עניינו הוא - מי יגנוב למי את הסוסים (הח"כים) בקרב הפוליטי, ללא ערכים, בלי דוגמה אישית, בהעדר מוסר.
אז, בפעם הבאה שילדכם יקבל חינוך צולע בבית הספר, כאשר אמכם לא תקבל את השרות הרפואי המגיע לה בבית החולים, כאשר האוויר ליד ביתכם יהיה מזוהם או כאשר רחמנא ליצלן בניכם יישלח לקרב ללא הכנה וציוד, דעו לכם, אנשים יקרים, כי הכל קשור לשחיתות הפוליטית, הכל מתחיל ונגמר במי אתם בוחרים לשלטון, את מי אתם בחרתם שיקבע עבורכם את איכות המים, איכות החינוך, איכות השרות הבריאותי, את רמת הכבישים, את היקף המיסים וכו' וכו' וכו'.
אתם הקובעים, אתם הבוחרים, אתם המשפיעים, אתם המוסרים לביבי וחבריו את הכוח והסמכות. והם, כן, בלי בושה, מנצלים זאת עד תום.
