ח"כ אורלי לוי טעתה כשהגישה תלונה נגד עליזה בראשי, מזכירת הליכוד בכנסת, שבעידנא דריתחא, לטענתה, קראה לה "פרחה".
כי כשאת מגישה תלונה - על כורחך את ממקמת עצמך, ואף מתקבעת בתודעת הציבור, כקורבן.
ואצל אורלי לוי העניין רגיש שבעתיים - כי אביה, דוד לוי, איש פיקח ופוליטיקאי ממולח, לא הצליח במשך עשרות שנים של פעילות פוליטית להיחלץ מהגומחה הלא מחמיאה של הקרבן ששתו לו ואכלו לו.
היה על אורלי לוי לעבור במהירות לסדר היום, ולעשות כל מאמץ ולהתנתק מיד מהכינוי שעליזה בראשי ניסתה להדביק לה - בין אם בעידנא דריתחא ובין אם לאו.
כי כשאורלי לוי מגישה תלונה על כך שכונתה "פרחה" - הכינוי עלול לדבוק בה כסטיגמה בתודעת הציבור, כמובן שלא בצדק, וללא קשר להחלטת הגוף שאמור לדון בתלונתה.
כי מה שמכריע הוא אם הכינוי "פרחה" מוזכר שוב ושוב ועולה על סדר היום בזיקה אליך, והשאלה אם את פרחה או לא פרחה - כמעט שאינה רלוונטית.
היה על אורלי לוי להתעלם מהאמירה הזו.
ואם עליזה בראשי התנצלה פומבית וביקשה את סליחתה של לוי - היה עליה לסלוח לה ללא היסוס, ובלבד שהעניין יירד מסדר היום וייעלם.
יתרה מכך, היה על אורלי לוי לגלות קורטוב של סרקאזם ולהודיע שהיא סולחת לעליזה בראשי - גם אלמלא כינתה אותה בראשי כפי שכינתה. היה על אורלי לוי לגלות גדלות, ולהביע הבנה, כמעט חמלה, כלפי עליזה בראשי - תוך הדגשה שבראשי כנראה איבדה את עשתונותיה עקב מתחים קשים.
או שהבת של דוד לוי אינה מסוגלת לכך, והיא נשאבת - כברירת מחדל בלתי נשלטת - אל הסטטוס הדפוק של אביה.
