"אני לא מוטרדת מהחוק הזה, כי החוק הזה הוא קודם כל גם בושה למשתמש (נתניהו) ובושה למי שישתמש בו בעתיד" (ציפי לבני, בישיבת סיעת קדימה, 27.7.09). עוד ציטוט מאותה קשקשת:
"מדובר ברמיסת כללי דמוקרטיה, והיעדר מוחלט של ערכים".
קשה לי עם ציפי לבני. רמת התיעוב שאני חש כלפי האישה הזאת, איננה סטאטית. כל ראיון איתה או נאום שלה, גורם למפלס התיעוב שלי לטפס. אני מייחס את זה לקושי שלי לעכל תרכיז צביעות. ציפי לבני היא כל-כך צבועה, שאילו היו מחלקים את הצביעות האצורה בה באלף אנשים תמימים וישרים, היו אומרים על כל אחד מהם צבוע ומתחסד. בעיניי היא כמו נודיסטית שמלגלגת על בחורה, רק משום שהעזה לצאת במחשוף.
ללבני אין זכות לדבר על מוסר וערכים בפוליטיקה, מפני שהיא עצמה הגיעה למה שהגיעה, רק בזכות התעלמות מכל מחסום מוסרי. האתרוגיסטים יכולים להגיד עליה מה שהם רוצים. בספרי ההיסטוריה יהיה כתוב שהייתה חברה במפלגה מושחתת, כשמעליה שני פושעים - שרון ואולמרט - ומתחתיה הירשזונים.
לבני הייתה שותפת סוד של דיקטטור שבגד בציבור שהביא אותו לשלטון, ועקר אותם מביתם. על בגידתה, צריך להוסיף את גניבת המנדטים ממפלגת האם. במעשה זה איבדה את זכותה לטעון נגד מי מחבריה למפלגה שיעשה בעתיד, את אותו מעשה בדיוק.
גנבת סדרתית בנוסף לגניבת דעתם של מצביעי הליכוד וגניבת המנדט, יש ברזומה של לבני עוד שתי גניבות: הניצחון שלה בפריימריז בקדימה, גנוב. כאן ראינו שינוי כללי משחק לקראת סוף המשחק. על השינוי הזה כתב לה בן כספית:
"גם את, גם האנשים שלך יודעים, שאת הבחירות בקדימה גנבתם משאול מופז באמצע הלילה" (מעריב, 19.9.08).
יש לה ברזומה גם גניבת קרדיט. זה לא אני אומר, את זה אמרה איילה חסון בתוכנית "יומן" (13.9.08). בראיון שהתקיים איתה יומיים קודם (ערוץ 1, מסיבת עיתונאים), התפארה לבני שהיא זאת שעמדה מאחורי מכתב בוש (לפני ההינתקות) שבו התחייב הנשיא להתנגד ל"זכות השיבה". איילה חסון סיפרה לצופים, שמיד לאחר הראיון איתה התקשרו מקורבי שרון והביעו את זעמם במילים (ציטוט):
"לבני שיקרה כשהתהדרה בנוצות לא לה".
מקורביה המגונים של ציפי ההתקפות שלה על ממשלת נתניהו הרחבה, לא מוכיחות התנגדות עקרונית לממשלה רחבה, שהרי היא עצמה שירתה בשתי ממשלות רחבות. ההתקפות של לבני על תופעת השרים בלי תיק, לא מוכיחות התנגדות עקרונית לשר בלי תיק, שהרי היא עצמה התחילה בממשלת שרון כשרה בלי תיק.
ראינו אותה משתוללת לנוכח חוק מופז. בעיניה, חוק פרסונאלי פסול מוסרית. האומנם? שימו לב מה כתב עליה בנושא הזה נחום ברנע:
"חוק פרסונאלי שנעשה לא למען עניין אלא למען אדם, הוא מעשה מגונה. שינוי כללי משחק, תוך כדי משחק, הוא לעג לדמוקרטיה. מילא אולמרט או פרס, אבל מי שהעבירה את ההצעה המבישה הזאת (חוק פרס) הייתה לא אחרת מ...שרת המשפטים ציפי לבני גברת ניקיון" (ידיעות-אחרונות, 29.1.07).
"מעשה מגונה", כך הגדיר ברנע את תמיכתה בחוק פרס. למר ברנע צריך לומר שאילו הייתה לה בעיה עם "מעשה מגונה", חיים רמון לא היה אחד ממקורביה.
ציפי לבני היא פיקציה. אין לה את זה. מנהיגותה אוורירית ורדודה. היטיב לנסח זאת העיתונאי ארי שביט:
"אם ראש ממשלת ישראל היה נבחר במכרז, ציפי לבני לא הייתה עומדת בדרישות הסף. ללבני אין קורות החיים הנדרשים, ואין לה הישגים מוכחים" (ארי שביט, הארץ, 27.10.08).
אם חוק מופז הוא בושה למציע כמו שאמרה, הרי שלבני וקדימה היא בושה לתקשורת התומכת והמגוננת. אני הייתי מנסח את דרכה בפוליטיקה במילים: דרכיה דרכי שקר, וכל נתיבותיה רמייה...
