הנדון: חיוב יתר של חייבים, עקב הימנעות רשמי הוצל"פ מלפעול על-פי חוק 1. בעקבות מכתביי אל שר המשפטים, התבקשת להגיב; חלק מהתגובות נעשה באמצעות עו"ד ענת הר-אבן.
2. מאחר שאתה הממונה הישיר על מערכות ההוצל"פ (מיום 1.1.2009 ואילך, ועד אז כסגן מנהל בתיהמ"ש שאחראי על לשכות ההוצל"פ), הנני פונה אליך בדרישה (ולא בקשה, שכן כאשר חוק מופר, הפרט אינו אמור לבקש, אלא זכאי לדרוש), להקפיא לאלתר כל תיקי ההוצל"פ שבהם הזוכים הינם בנקים והחייבים חויבו בגין הלוואות נשוא משכנתה, וזאת לאור האמור דלמטה.
לבדוק כל תיק הוצל"פ שבו נעשה חיוב יתר עקב האמור דלמטה, לתקן את החיוב ולהורות לזוכים להחזיר לחייבים, את כל כספי גביית היתר.
3. להלן פירוט הנעשה בלשכות ההוצל"פ (ונמשך מזה שנים), ואין מילים כיצד להכתיר את המתרחש, שכן כל כותרת תהא המעטה של המציאות:
א) במכתבה של עו"ד הר-אבן מיום 9.6.09 אל שר המשפטים, וגם בדוח שהגשת לשר המשפטים (לעניין תפעול מערכות ההוצל"פ), צוין במפורש - כי ידועה הבעיה בעניין אי-קיום תקנה 17א' לתקנות ההוצל"פ, ואתה מטפל לפתרון הבעיה.
אולם, כידוע לך היטב, הבעיה אינה רק באי-דיווח בזמן אמת, או אי-דיווח כלל, בדבר קבלת כספים ישירות אצל זוכים או באי-כוחם,
אלא בנגזר מכך; קרי: כתוצאה מאי-דיווח, חוב החייב תופח לפי הריבית שנדרשה על-ידי הזוכה (אצל מרשיי הריבית נעה בין 20%-30% לשנה), וכאשר נעשה דיווח, המוציא לפועל מזכה את ח-ן החייב בריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, ולא על-פי הריבית שהחייב חויב.
ב) העולה מהאמור דלעיל, כי לפנינו: "הרצחת וגם ירשת"! דהיינו, לא די בכך שהזוכה לא נענש בגין אי-דיווח על קבלת כספים, הוא גם נהנה מכך, שכן חוב החייב תופח כאמור, ובעתיד אם וכאשר הזוכה ידווח, ייהנה מההפרש שבין גובה הריבית שהחייב חויב, ובין גובה הריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. נכון לעכשיו, הפער אצל מרשיי נע בין 15%-20%, וזהו הפרש ענק
המשתלשל לכיסי הזוכים ללא מאמץ, ולמרות שפעלו בניגוד לחוק.
ג) צו הריבית (קביעת שיעור ריבית מקסימלית), תש"ל 1970 (להלן: "צו הריבית"), הנו ברור ובהיר כשמש; למרות דבר חקיקה זה, כל רשמי ההוצל"פ (וגם ראשי הוצל"פ בעבר) סירבו לחייב חייב (שנגדו נפתח תיק הוצל"פ בגין משכנתה/משכון) על-פי הריבית בצו הנ"ל; מכאן נשאלת השאלה: הכיצד כל רשמי ההוצל"פ נוקטים אותה מדיניות, אלא אם מאן-דהו במשרד המשפטים, הורה להם לנהוג כך?
ד) כל בקשה לנקיטת הליכי הוצל"פ כנגד חייב בגין משכנתה/משכון, כוללת שני צדדים; בצד האחורי, על ב"כ הזוכה לציין: איזו ריבית מרשו דורש?, על-פי איזו טבלת הוצל"פ הוא מבקש לפעול?, ובתחתית העמוד עליו להצהיר כי לא פתח בהליכים כנגד ערבים לחוב, קודם למיצוי הליכים נגד החייב העיקרי. בעמוד הראשון של הבקשה, על פקיד ההוצל"פ לחתום כי בדק את פרטי הבקשה לביצוע (כולל הנספחים לה) ומצא אותה מתאימה למקור.
דא-עקא, שאני מייצג שלושה חייבים שנגדם נפתחו ארבעה תיקי הוצל"פ על-ידי בנקים, אך ב"כ הזוכה לא המציא את החלק האחורי של טופס הבקשה, ולמרות זאת בקשתו התקבלה - ונפתח תיק הוצל"פ. הדרישה דלעיל, אינה סתמית אלא מהותית; שכן, כך החייב אמור לדעת - איזו ריבית נדרשת ועל-פי איזו טבלה הוא יידרש לשלם!; ואם החייב הינו ערב (ואינו בקיא בחוק), אזי כך יידע באם הזוכה היה רשאי לפתוח נגדו תיק הוצל"פ, או שזה נעשה טרם מיצוי הליכים נגד החייב העיקרי.
ה) מר יוסף הרמן (הנמנה עם לקוחותיי), סר היום ללשכת הוצל"פ בתל אביב, כדי לבדוק באם הזוכים בשני תיקי הוצל"פ שנפתחו נגדו (בנק המזרחי ובנק לאומי), הגישו בזמנו ללשכת ההוצל"פ, גם את העמוד השני של טופס הבקשה; אולם, דבר זה לא נעשה, ולדברי אחת הפקידות בלשכה זו, ניתנה הנחיה מאת המוציא לפועל בתל אביב (חנוך דיכטר), לקבל בקשות לביצוע מאת בנקים, מבלי לבדוק אם אלו מוגשות בהתאם לחוק ההוצל"פ.
ו) כאשר בנק פותח תיק הוצל"פ בגין הפסקת החזר הלוואה מאת לווה, הבנק מנוע מלדרוש כי החייב ישלם את יתרת ההלוואה בצירוף ריבית פיגורים (כך נקבע על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט ד"ר גבריאל קלינג, ב-ה.פ. 1182/00 בוני שיריון נ' בנק כרמל למשכנתאות בע"מ). לא ייתכן כי פס"ד זה לא הובא לידיעת מערכת ההוצל"פ (גם כאשר זו נוהלה תחת כנפי הנהלת בתי המשפט); למרות זאת, מערכת ההוצל"פ התעלמה מפס"ד זה ואיפשרה לבנקים לגבות ריבית פיגורים כאמור.
ז) איך ייתכן כי המוציאים לפועל, אינם בודקים אם הודעות שמועברות אליהם על-ידי הבנקים, בדבר גובה ריבית עדכנית, הינה אכן הריבית אצל אותו בנק?; וכיצד זה שבנקים גובים מחייב גם ריבית על-פי הסכם ההלוואה, וגם הפרשי הצמדה?
חוק ההוצל"פ נועד לגבות חובות של חייבים, אולם אך ורק חוב ריאלי! לצורך כך נחקקו בחוק ההוצל"פ הוראות שונות המחייבות את הזוכים ומגינות על חייבים; אולם, מתברר כי בכל לשכות ההוצל"פ בארץ, התעלמו מזכויות החייבים, ומאידך-גיסא איפשרו לזוכים לעשוק את החייבים!
כאשר החייבים זעקו מרה כנגד כך, סתמו את פיהם בטענות לא חוקיות!
אשר על כן, הנני חוזר ודורש ביצוע מיידי של האמור בסעיף 2 דלעיל, עד ליום 30.7.09 (ט' באב, יום צום בגין חורבן בית המקדש), ולא - תיעשה פנייה מיידית למבקר המדינה וליועץ המשפטי לממשלה (שכן בפנינו גם פן פלילי למה שתואר), מבלי לגרוע מהגשת עתירה לבג"צ.
בכבוד, עו"ד דב אבן-אור
הערה: העתק מכתבי זה יישלח גם לאחרים
