בהצעת החוק שהגיש ח"כ דב חנין (יום ד', 29.07.09),
הצעת חוק להבטחת תשלום שכר עובדים, התשס"ט - 2009, הוא הציע כי מקום בו מולן שכרו של עובד ציבור מצד רשות ציבורית, שכרו ישולם על-ידי המוסד לביטוח לאומי, והמוסד לביטוח לאומי 'יבוא בחשבון' עם הרשות הציבורית ויגבה ממנה כספים. כוח נוסף יינתן גם, לפי הצעת החוק, לאוצר, אשר יוכל לקזז מאותם גופים ציבוריים שמלינים את שכר העובדים את סכומי השכר המולן, מקום בו האוצר מתקצב גופים אלו. הצעת חוק זו ראויה מן הטעם שהיא מטילה את הנטל לגביית שכר העובד על הגוף החזק, ואינה "מתזזת" את העובד, ששכרו מולן וממילא הוא שקוע עד לצווארו בבעיות קיום קשות עקב כך.
אני מציעה לח"כ דב חנין ללכת צעד אחד נוסף קדימה: כאשר שכרו של עובד הולן, מטבע הדברים הוא אינו יכול לשלם את חשבונות החשמל והמים, והוא צפוי לניתוקים.
הצעתי היא, שכפי שהצעת החוק מאפשרת לעובד ששכרו הולן לקבל את שכרו באופן זמני מן המוסד למל"ל, תוך שהמוסד למל"ל יתחשבן בסופו של יום עם המעביד הסורר, כך ניתן לקבוע בחוק כי חברות החשמל, המים והגז תמשכנה לספק שירותים חיוניים לעובד ששכרו הולן, שכן אין זה צודק שמי ששכרו הולן שלא באשמתו יסבול בנוסף לכל את ההשפלה שבחיים בלא מים, בלא חשמל ובלא גז בישול. חברות החשמל/מים/גז, בהיותן גופים חזקים, ציבוריים ומתוקצבים כלכלית תפעלנה את כוח הגבייה שלהם כלפי המעסיקים, היינו: מקום בו מעביד חייב לעובדו שכר שהולן, והעובד עקב כך אינו יכול לשלם את חשבונות המים/חשמל/גז שלו, חברות החשמל/גז/מים תוכלנה להמשיך לספק שירותים אלו לעובד ששכרו הולן ולגבות את חוב החשמל מן המעביד, ובסופו של יום, כשהשכר של העובד יושב לו, הוא יושב בניכוי החשבונות שממילא העובד היה משלם לו היה מקבל שכר.
כמובן, ניתן לקבוע בהצעת החוק שהמחאת החיובים הזאת תיעשה בכפוף להסכמתו של העובד.
באופן כזה לא יירמס כבודו של העובד, גביית שכרו של העובד תובטח (שכן בעוד שעובד חלש מתקשה לגבות חובות, חברת החשמל כבר תדע לעשות זאת), והמעבידים שיעמדו אל מול גובים אימתניים (המוסד לביטוח לאומי, חברות החשמל/מים/גז) ילמדו את הלקח מהר מאד, ולא נראה עוד הלנות שכר במגזר הציבורי.
