האיוולת מרחפת לה גבוה מעל כל המדרגות. בעיתון הארץ מתפרסמת היום מודעה בזו הלשון:
"התעמולה הרשמית מפיצה שהציבור מאוחד בהתנגדות לנשיא אובמה. זוהי תעמולת כזב. רוב הציבור הישראלי מחכה בכיליון עיניים שאובמה 'יִכְפֶּה' על נתניהו פיתרון של שלום. כבוד הנשיא, יש לך תמיכתנו!" על החתום "גּוּשָׁלוֹם" שיש לו גם את החוצפה לבקש עזרה "במימון הפעולות והמודעות".
קודם כל בשורה לעם ישראל - יש לנו "תעמולה רשמית"! מה זה תעמולה רשמית? מטעם מי? מי מנסח את התעמולה? כיצד מפיצים את התעמולה? מי מממן אותה? מי מנהל אותה? מי עובד בה? אם יש "תעמולה רשמית", צריך להניח לכל הנושאים האחרים ולטפל בה. אך ורק ב"תעמולה הרשמית". לא להתעמת עם תכני התעמולה! זה לא חשוב בכלל! צריך להתעמת חזיתית עם העובדה שיש לנו תעמולה שהיא גם רשמית. ולא ידענו.
יתר על כן, המודעה מכילה "עובדה" מעניינת: "רוב הציבור הישראלי מחכה בכיליון עיניים שאובמה 'יִכְפֶּה' על נתניהו פיתרון של שלום". ולא זאת אף זאת: "יש לך תמיכתנו!" מהיכן גייסו את הרוב הזה? משום שאם זה נכון הרי שאני חי במיעוט וּבמצוקה גדולה. אין לנשיא אובמה את תמיכתי כלל ועיקר אם פתרונו כפוי. חשבתי שיש רבים כמוני והנה מוטחת בפרצופי אמת אחרת לגמרי! כיוון שאני רואה עצמי דמוקרט בינוני, אני חייב לקבל את הכרעת הרוב ולנהוג על-פיה. גם אם היא מובילה לאסון וחורבן.
אלא שלפני צעד כה פזיז מצדי, כה חסר-אחריות מינימלית, ראוי לקושש לפחות קמצוץ של ביסוס שאכן מדובר ברוב כזה שמשתוקק לאונס ברוטאלי. זנב ראייה. בדל הוכחה. השאלה גדולה וגורלית! יש רוב לנורא מכל? אם יש רוב כזה פירושו שהשתגענו, שאיבדנו עוד שארית משאריות הדעת שנותרו. יותר מזה, טעם החיים עצמו אבד! מי שמבקש, ממש מתחנן, שיכפו עליו פורענות - זקוק לטיפול של חירום! מכל מקום, אין להתייחס לדבריו הנאמרים בטרם הוזרקו לעורקיו סַמֵי ארגעה ולפני שעבר שיקום במנוחה נכונה.
ואולי אין רוב למודעה שמכריזה עליו כעל רוב בלי רשותו? ואז המודעה נבזית, כי אני - הנמנה עם הרוב כפי שנקבע בבחירות הדמוקרטיות האחרונות - חתום על המודעה המטופשת הזאת בניגוד לרצוני. המבקש שיבצעו בנו מעשה כפוי, עושה בעצמו מעשה כפייה ברוב הציבור הישראלי. הוא מצהיר בשמנו ומבטיח בעזות מצח את תמיכתו של אותו ציבור שבשום פנים ואופן אינו תומך! מה עושים? איך מתמודדים עם נזק בלתי הפיך, בלתי נמנע ומתמשך כל-כך?
אבל לא אלמן ישראל! יש תקווה! הואיל ו"גוש שלום" חותם את מודעותיו בבקשת עזרה כספית, יש לשער שהוא שרוי במצוקה כספית. אם "גוּשלום" במצוקה כספית, הרי שלא יכול להיות לו רוב תומך כלשהו, בוודאי לא תומכים-תורמים. לפיכך יש להתייחס אל המודעה הזאת כאל משובה של שוטה בלתי כשיר, יצור פגום שזקוק לטיפול ובעיקר לתשומת לב. כך גם צריך להסביר את המודעה לנשיא האמריקני.
