פתאום השנאה אסורה. עוד לא ברור מי המנוול שביצע את הטבח במועדון ההומו-לסבי, ויש המפיצים את ביטחונם שמדובר ב"פיגוע שנאה". אין לי עניין להעמיק בתופעת ההומופוביה. אומר רק שבעיניי היא תופעה מחליאה. כל אדם רשאי לאהוב את מי שהוא רוצה ובאיזה דרך שיבחר. מדובר באחת מחירויות היסוד של האדם, ואין זה עניינו של איש.
למי שיש טענה להומואים ו/או ללסביות, המקסימום שמותר לו לעשות זה להכניס פתק באחד מחריצי הכותל, עם מחאה לבורא עולם... שורות אלה עניינן השנאה. בישראל, (כמעט) אי-אפשר לקיים עליה דיון בלי לשלב בה את אחותה התאומה - הצביעות. היא זו שמסייעת בידי חלק מהשונאים, לצלוח דיון כזה עם מסכה על הפנים. הטבח במועדון ההומו-לסבי, הביא כמה מנהיגים פוליטיים אל המיקרופון, ומול המצלמה הסבירו לנו כמה השנאה אסורה ומסוכנת.
ספוג בשנאה לא צריך "קצה חוט" כדי להבין שהרוצח הנתעב שביצע את הטבח במועדון ההומו-לסבי, היה ספוג שנאה. היא זו שהדירה את שלוותו, היא זו שהניעה אותו אל המקום, והיא זו שהטעינה אותו באותן אנרגיות שגרמו לו לבצע את הפשע הנורא.
אסור שהזעזוע מהטבח הנורא יחלוף מבלי שהחברה הישראלית תקיים (עוד) דיון מעמיק ורציני בסכנה הנשקפת לכולנו מהפצת השנאה. במדינה רגילה, ההפך משנאה זה אהבה. בישראל המאוימת, ההפך משנאה זה לכידות, שהיא ההפך מהתפוררות. מכאן המסקנה ברורה: השנאה אסורה.
יעדים לשנאה בעיה! - יש אנשים שהשנאה מפרנסת ומקדמת אותם. מהסיבה הזו ימליצו, בדרכים מניפולטיביות, לשנוא את יריביהם הפוליטיים. לדוגמא, "ביבי חכם על חלשים". הסלוגן הזה מופץ תדיר מתוך כוונה ברורה: להשניא אותו על רבים ממצביעיו. מפיצי הסיסמה הזו יודעים שלא חשוב מה יקרה - רוב העשירים יצביעו לשמאל. אם יצליחו להשניא את נתניהו על "חסרי האידיאולוגיה המגובשת", השמאל ירוויח.
לא רק ביבי, הימין כולו, ובעיקר המתנחלים הם יעד לשנאה. למרות שעל-פי כללי המשחק הדמוקרטי אין להטיל דופי בציבור שלם, לא יחמיצו סוכני השנאה שום הזדמנות להשניא את המתנחלים על כולם.
מכווני-מטרות לשנאה לפני שנה, הניח אלמוני מטען צינור בקוטר סיגר בביתו של פרופסור שטרנהל. המטען התפוצץ וחרך את צבע הדלת. מי זה יכול להיות? כמו המשטרה, גם א.ב. יהושע לא יודע. אבל יש לו השערה: "הבעיה היא המתנחלים המתונים", כתב יהושע (מעריב, 26.9.08), ורמז שאדישותם מול הקיצוניים, היא שהניעה מטורף כתום, לעשות את המעשה.
ב. מיכאל היה יותר נחרץ. תחת הכותרת "בזכות ההכללה", כתב מיכאל: "כן, המתנחלים. כן, הימין כמעט כולו. כן, הם כולם נושאים באחריות להתנקשות בחיי פרופסור שטרנהל. כולם, בהכללה רבתי" (ידיעות-אחרונות, 10.10.08). העובדה שעד לרגע זה לא נמצא חשוד במעשה, אין בה כדי להביך איש מהמאשימים.
ביולי 2006 בתוכנית "תיק תקשורת", בנושא "ההבדל בסיקור התקשורתי בין חטיפת החייל גלעד שליט לרציחתו של הנער אליהו אשרי", אמרה אילנה דיין: "גלעד שליט הוא מלח הארץ, חייל וילד שלנו - אשרי הוא מתנחל". בתשובה לשאלתו של זיסוביץ': "האם אשרי איננו ילד שלנו", השיבה הגברת דיין בקרירות: "לא"!
כמו שיש מי שמתפרנס משנאה, יש גם מי שמוטרד ממנה. דן מרגלית הוא אחד מהם. תחת הכותרת "אחינו אליהו אשרי", כתב מרגלית: "העובדה שרק חצי מדינה מתאבלת על אליהו אשרי, מפני שהיה מתנחל, היא תמרור אזהרה בדרך המוליכה לשתי מדינות לעם אחד". (מעריב, 4.7.06).
דן מרגלית הזהיר מ"שתי מדינות לעם אחד". אני חושש יותר מ"מדינה אחת, לשנים-עשר שבטים". הבוז לשונאים, ולסוכני השנאה...
