אחלאם מוסתראני מציעה להקים מפלגה בשם
מפלגת השיכחה (בערבית: מפלגת נאסיאן) במילים אלה: "מי שרוצה מפלגה שאין לה, לא זיכרון, לא היסטוריה מדממת ולא סיסמאות לוחמניות שיצטרף אלינו"...
מטרת המפלגה שיוזמת מוסתארני: "להילחם באימפריאליזם של הזיכרון ובתוקפנות של העבר... אנחנו מבטיחים” אומרת הסופרת, "להסיר מכם את עול האכזבות... אנשים יקרים, דעו, אין לכם גאולה חוץ מהשיכחה. כולנו שווים בפני השיכחה".
הסופרת בת לדת האיסלאם, דת שלא שוכחת ולא סולחת שבניה מגירים נהרות דם, זה דורות במסגרת "נקמת דם", רוצה לשנות את העולם האיסלאמי ואת העולם כולו לעולם טוב יותר.
רעיון השיכחה התלהבתי מאוד מרעיון השיכחה הזה והתחלתי להתעמק בו. ככל שהעמקתי במחשבות ידעתי כי אין סיכוי כי תקום מפלגה כזו בישראל. יהודים לא ישכחו את העוול שעשו להם היהודים, את אלטלנה לא ישכחו, את רצח ארלוזורוב לא ולא. את הדי.די.טי שקיבלו כחיטוי עולים חדשים מארצות ערב. אי-אפשר לשכוח וחלילה לנו מלשכוח את השואה! מאידך-גיסא, כולם נוטים לשכוח כמעט הכל ובעיקר להכחיש. למשל: אם לא היינו נלהבים לשכוח - איך היה נבחר שוב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאחר שכהונתו הראשונה כראש ממשלה, הייתה קצרה בגלל כשלונות, רצופת מבוכות, אכזבות, שערוריות, סכסוכים, ויכוחים מרים ואווירת אין-על-מי-לסמוך ואי-אפשר להאמין לעומד בראש הפירמידה. אם לא היו נוטים לשכוח מהר, לא היו בוחרים שוב ושוב באותם נבחרים שאיכזבו, חזור ואכזב. אם לא אהבו כאן לשכוח ולהכחיש, לא היו ממשיכות לחיות מפלגות שחברי הצמרת שלהן יושבים או ישבו בבתי סוהר, או שיש להם עתיד בבתי סוהר.
הנה, עוד מעט נשכח ונבחר את אריה דרעי, אסיר לשעבר שפשע, שטירטר את מערכת המשפט הישראלי בכך שהרשה לעצמו זכות שתיקה ארוכה, שלא היסס לספר כי קיבל את הכסף מדודה שלו מאיטליה או מאמריקה, שבעצם עשה בכספים מסוימים שלא היו שלו, כבתוך שלו. ישכחו ויתחילו להלל אותו על חוכמתו ועל כישורי מנהיגותו ופיקחותו, וימנו אותו, בעתיד הלא רחוק, לשר חשוב שהכל יבקשו להתחכך בו.
האנגלים, הצרפתים, הגרמנים ועוד גם במדינות נאורות לא יילך רעיון מפלגת השיכחה. האם שכחו האנגלים את שנאתם לצרפתים? (נגדם נלחמו את "מלחמת מאה השנים" בין השנים 1453-1337 במאבק על טריטוריות, וכן תביעת מלך אנגליה לכתר מלך צרפת) לא ולא! האנגלים תמיד יכנו את הצרפתים סנובים מתנשאים ואוכלי צפרדעים, והצרפתים לא ישכחו לאנגלים את התנשאותם האימפריאלית והיותם אוכלי פיש אנד צ'יפס ופודינג עשוי מלחם. והצרפתים, כמעט שכחתי, לא יסלחו לבלגים "שלא תרמו שום דבר לתרבות העולם" ותמיד יכנו אותם טיפשים גמורים בפרט כאשר המצב הכלכלי בבלגיה בדרך כלל משביע רצון... והצרפתים לעולם לא ישכחו ולא יסלחו לאמריקנים שהקריבו את עצמם ומאות אלפים מבניהם למען הצלת צרפת, ויזלזלו בתרבות "אמריקה-ארץ ההמבורגרים".
האלג'ירים לא שכחו לצרפתים שכבשו את ארצם והיום, הם אזרחים צרפתים לכל דבר שכובשים את צרפת בשיטת הילודה המוגברת בצרפת עצמה. והארגנטינאים לא ישכחו לברזילאים שהם אוהבי בשר ורוקדי סמבה, שחיים בארץ זבת-מכרות וגן עדן של פירות טרופיים, והברזילאים לא ישכחו לארגנטינה את היותה ארץ מגדלי הבשר וריקוד הטנגו, והשנאה בין שתי מדינות ענק אלה תרחש עד קץ הימים ללא שיכחה.
ושכנינו מעזה ומרמאללה לא שכחו דבר ולא למדו דבר, והנה הם אומרים עכשיו אחרי שהתנגדו לרעיון חלוקת ארץ ישראל בשנת 1947, כי אין להם מה לדבר עם ישראל על שלום לפני שישראל תכריז שירושלים היא בירת פלשתין. ולא יעזור אובמה, שוב נחזור להתחלה וחוזר חלילה.
והיפנים לנצח ישנאו את הסינים שכבשו את ארצם פעם אחר פעם משך דורות ולא ישכחו ולא יסלחו. והפולנים ישנאו את הרוסים שכבשו אותם, דור אחרי דור ולנצח יזכרו ולא ישכחו.
מפלגת השיכחה? מפלגת ההכחשה? אולי אסקפיזם? אז ככה: מפלגת השיכחה לא נראית אקטואלית בתקופה זו כל עוד טבע האדם לא השתנה מימי בראשית והוא לא סולח ולא שוכח. אבל דווקא מפלגת ההכחשה הייתה יכולה לפרוח מן הסיבה הפשוטה שהיא בהחלט חלק מאופי כל אדם. האדם באשר הוא מכחיש כמעט הכל. הוא ימשיך לנסוע במכונית החדשה שקנה במהירות של נהג מירוצים המוכיחה את גודל ביצועיו, על-אף שיום יום קורות תאונות רצחניות בהן מתרסקים בסיטונות חיי אדם ומכוניות. הוא ימשיך לקחת סיכונים בכל תחום, כי בתוכו הוא חש ש"לי זה לא יקרה".
אדם יתכחש לגילו ויצהיר, בינו לבינו ובין חבריו, שהוא מרגיש בן 20 כאשר הוא כבר עבר את ה-70. אנשים ונשים יתכחשו לעודף משקלם ויצהירו: "יש לי כמה קילו מיותרים, אם אני מחליט אני מוריד אותם, עניין של כמה שבועות" ויזמין עוד מנת שווארמה בפיתה. אנשים ממשיכים מתוך הכחשה לעשן בשרשרת למרות כל שידוע על סיגריות. אנשים מתכחשים לשינויים לרעה בכדור הארץ וממשיכים לקנות מכוניות זוללות דלק ולא היברידיות ומזהמים את האוויר. מפעלים משגשגים מזהמים את הנהרות והסביבה ואת מקורות המים. רבים לוקחים לפחות שתי משכנתות מהבנקים כדי לקנות שתי דירות (כשאין לך כסף), הבנקים מתכחשים לסטטיסטיקה ונותנים משכנתות בנדיבות.
הכל רוצים לעשות מכת כסף, או לסירוגין, להפקיד כסף אצל גאון פיננסי שנותן להם תשואה של 10% מבלי לשאול את עצמם איך זה ייתכן, ואחר-כך בוכים שאיבדו את כספם. רוב האנשים שהואשמו בארץ בפשעים מכל סוג, טוענים תמיד כי הם חפים מפשע וחפותם תצא לאור וכולי וכולי.
תורת הפסיכולוגיה טוענת שללא הכחשה, אדם לא היה יכול לשרוד ולא להישאר בחיים אחרי למשל, אימי השואה, או במהלך כל סוגי הסבל האנושי באשר הם. לא יוכל ללא הכחשה לשאת את הלב השבור באהבה נכזבת, את אובדן הכספים שעליהם עמל, את הפיטורין שחווה ושהשאירו אותו ללא כבוד, ללא פרנסה, מנודה מהחברה על תקן לוזר. אי-אפשר לשרוד ללא הכחשה ועם קצת שיכחה המאפשרים לאדם להחזיר לעצמו את כוחותיו ואת האנרגיות שלו במלחמת ההישרדות.
אז תבחרו: שיכחה? הכחשה? או למה לא אסקפיזם - התרופה האמיתית והבריאה ביותר. סעו לכם, החליפו אווירה, תקראו ספר, לכו לראות את השקיעה, ציירו, הכינו ארוחת גורמה ותזמינו אורחים, תאהבו כל סוג של אהבה, תפרגנו לעצמכם ותציעו גם לנו עוד פתרונות בנושאים חשובים אלה.
