הבושה נעלמה לחלוטין, היושר האינטלקטואלי אבד מן העולם, ולעומת זאת הציניות חוגגת ברחובות העיר ללא הפסקה. פרץ השנאה שוב מכה מחדש כצונאמי השוטף את מוחותיהם של האנשים וגורם לנזקים שאין כדוגמתם. השנאה היא פתולוגיה, מן סוג של מחלה נפשית שאיננה עוזבת גם כאשר מושא השנאה נעלם.
גלי השנאה העדתית שוב הציפו את סדר היום הציבורי עת פסק בית המשפט העליון שהשר לשעבר בניזרי יצטרך ללכת לכלא, למרות כל המאמצים שפרקליטיו עשו. ללא כל היסוס, ללא כלימה ומבלי לספור אף אחד, פנה סגן ראש הממשלה,
אלי ישי, לנשיא המדינה כדי לחון את חברו למפלגה ולסיעה. ייתכן שלאיש מן היישוב נראה המהלך כטבעי עד מאוד במדינה שבה מקדשים את השחיתות המוסרית ובזים ליושרה, אך בכל זאת, ישאל כל אזרח האם זהו מעשה ראוי המצביע על שוויון?
סגן ראש ממשלה הפונה לנשיא המדינה למען חברו היה מוכן לפנות באותן הטענות גם עבור בוזגלו או רוזנברג הבלתי ידועים? ספק רב. אם מר ישי מדבר על קיפוח, שעוד נרחיב עליו בהמשך, הרי שמעשה קיפוח ורמייה יותר גס ממעשהו אין. לשר מגיעה חנינה ואילו לאיש מן השורה לא. זאת המשמעות ואין בלתה. אולי בשם הקיפוח יבקש סגן ראש הממשלה לחוקק חוק המוחק את כל הרישומים הפליליים של כל חברי שס לדורותיהם שהואשמו וריצו עונשי מאסר? מדוע לא לנקותם ולאפשר להם אפילו לקבל משרות מכובדות. כדי להיות מורה אתה צריך תעודת יושר מן המשטרה, הווה אומר שאין לך עבר פלילי. כדי להיות שר אין צורך בכך. תשוו ותחשבו!
ואולי סגן ראש הממשלה ידרוש בחוק לקבוע שאריה דרעי "זכאי" למרות שהורשע? אין גבול לציניות ולגסות הרוח. לשרבב נושאים מעוררי מחלוקת בתוך החברה כדי לזכות באהדה כלפי אדם שפשע, זו שפלות מוסרית שאין כדוגמתה. מה קשור נושא הקיפוח למעשים הפליליים? שום דבר זולת הרצון לעורר תחושות אפלות. מודה אני בכך שאני אשכנזי. גם אשכנזים עברו את תהליך הריסוס ב-די.די.טי. גם אשכנזים שהיו חברי אצ"ל ולח"י עברו השפלות. גם אשכנזים שוכנו במעברות ובפחונים, לא קיבלו עבודה. כל העולים עוברים את תהליך ה"זובור" כפי שהוא מקובל בצבא. לא עשינו מכך עניין גדול והמשכנו הלאה.
החברה הישראלית מעולם לא הייתה שוויונית ומאז ומתמיד הייתה גזענית ואין זה חשוב לאיזה צד אתה משתייך. בבתי הכלא ישבו רבים ו"טובים" שלא היו ספרדים: ידלין, דותן ועד הירשזון. היו שהחליטו לשים קץ לחייהם בגלל חשדות למעשים פליליים: לוינסון, עופר, אלבין ואחרים. גם ארנסט יפה שהיה המנכ"ל הכל-יכול של בנק הפועלים הואשם. גם אברהם שפירא, "מנכ"ל המדינה", עבר את "ויה דולורוזה" עד חדרי החקירה. ועוד רבים אחרים. לכן, מה עניין שמיטה להר סיני? מי שפשע חייב לתת את הדין, ספרדי ואשכנזי כאחד.
למסע שיסוי זה הצטרפו רבים, וביניהם כמה אנשים בולטים. מי שקורא את מאמרה של פרופ' אסתר הרצוג ("כן, לחון את בניזרי", Ynet, 11.8.2009) איננו מאמין שאישיות כה בולטת נגררת אל תוך מסע "הסליחה והכפרה" של בניזרי תוך טיעונים שאין בינם לבין הפשעים שבוצעו כל קשר. אין לצפות ממי שהפכה את הפמיניזם הרדיקאלי ביותר לשפוט נכוחה את המציאות.
מן העבר השני של המתרס, מליצי יושר אחרים יצאו לדרך כדי לגונן על תת-אלוף
עימאד פארס שפשוט שיקר. זהו מעשה חמור מצדם של ה"סולחים" כי הרי במו ידיהם הם מבקשים להנציח את תרבות השקר בצה"ל במקום לעקור אותה. גם בפרשה זו החלו להישמע קולות המזכירים את פרשת בניזרי. התגייסות העדה הדרוזית כדי לגונן ולשנות את ההחלטה הנכונה, תגרום רק נזקים. אסור שוב ושוב להעלות טענות "לאומיות" או עדתיות כדי להכשיר פשע. למען האמת, גם בפרשת תא"ל צ'יקו מנשה היו שניסו לשנות את רוע הגזירה באמצעות הפעלת לחץ בלתי לגיטימי. קצינים בכירים במילואים, ההופכים להיות מליצי היושר של הנאשמים, מבקשים לחזור לתרבות השקר וההסתרה של מעשים קשים, ששלטה בעבר ועודנה קיימת בשדרות רחבות של צה"ל.
יש להפסיק את השיסוי ואת הברברת השקרית. יש להוקיע את המעשים הללו של שחיתות כלכלית או מוסרית ולא להיגרר אחר האימרה האולטימטיבית של כל אזרח ישראלי:
"כולם מושחתים, כולם גנבים, כולם תחמנים". די!!!