הרבה ש.ח בשביל יותר מדי ש"ח

ראשית, אני רוצה לחשוף סוד אפל מההווה שלי: אני לא מחובר לכבלים או ללווין, רחמנא ליצלן!!! יש לי בבית ארבע טלוויזיות; שתיים מהן מחוברות ל-dvd ולווידאו, השתיים האחרות סתם מונחות להן במרפסת ובמחסן ומעלות אבק. את הטלוויזיה בחדר השינה "שידכנו" לבתנו הקטנה, שעדיין ישנה עמנו בחדר וצופה בכל הזדמנות בתוכניות לזאטוטים שכל בני השבט מצד אמה מורידים לה מהאינטרנט: טיף וטף, בייבי איינשטיין ומה לא? ואילו את הטלוויזיה בסלון ייעדנו לסרטי dvd שונים ומשונים שאנחנו צופים בהם ולאחר מכן מעבירים לחברים ולמשפחה בלי לבקש חזרה. ומה עם הערוצים 1, 2 ו-10? למרות שאנחנו לא מתלהבים מהם, אנחנו צופים בהם באמצעות אותו ממיר המאפשר גם את קליטתם של הערוצים 33 ו-99. ועכשיו לעצם העניין: עד היום סברתי כי ראשי התיבות של האותיות ש.ח משמעותם שקלים חדשים. סברתי - וטעיתי. כי לאחרונה, ולא רק בערוץ 1 הידוע לשמצה, קיבלו צמד האותיות האלה משמעות אחרת בהחלט: שידור חוזר. כן, שידור חוזר של כמעט כל התוכניות המשודרות בערוצים אלו, כולל מהדורות החדשות. למיטב ידיעתי, הן ב"הוט" (vod) והן ב"יס" (yesmax) קיימת אפשרות להקליט! אם כך, מדוע השכפול הזה? הרי כל מי שרוצה להקליט יכול לעשות זאת בלחיצת כפתור, אפילו להקליט שתי תוכניות במקביל! אז מה, לא די בכך שרמת הטלוויזיה אצלנו שואפת לאפס, אז צריך גם לשדר לנו את הגרבץ' (זבל) פעם אחר פעם? וכי איזה תוכניות איכות בדיוק זוכים צופי הטלוויזיה לראות? אפשר לספור אותן על אצבעות כף יד אחת! "סרוגים", "שבתות וחגים", "החברים של נאור" הן תוכניות יוצאות דופן בערוץ 2. ערוץ 10, למשל, תקע אותנו כבר כמה שנים עם ליאור שליין, שלא מחדש ולא משתבח, אבל גוזל את השעות הכי נוחות לצפייה. ועל ערוץ 1 אין כבר מה להגיד, למרות האגרה בסך של כ-500 שקלים שהוא גובה בשני תשלומים כל שנה. תחרות היא דבר בריא לכל הדעות, אבל כנראה לא בין ערוצי הטלוויזיה שלנו כאן. כנ"ל לגבי "הוט" ו"יס", שמרבים לשדר את אותם סרטים פעם אחר פעם אחר פעם. וסרטים ישראלים?! שאלוהים ישמור: ילד בן חמש יכול לשנן דיאלוגים שלמים הלקוחים מ"חגיגה בסנוקר" או "רק היום". מה, הוא גאון?! לא, פשוט שטפו לו את המוח עם הסרטים האלה. אבל בחגים, תודה לאל, אנחנו זוכים סוף סוף לצפות בקלאסיקות. לא, לא קזבלנקה או האזרח קיין, אלא קזבלן עם יורם גאון ואות קין עם ארנון צדוק, שגם אותם אנחנו מכירים בעל-פה. והבונוס: סאלח שבתי בערב החג, השוטר אזולאי ביום שלמחרת. לסיכום, נכון, אני פראייר שאני משלם את האגרה לרשעות השידור, כי אני חייב, אבל אני מספיק אסרטיבי כדי להתעקש לא להתחבר ל"הוט" או ל"יס". לפחות עד שאשבר בגלל הפרמייר ליג באנגליה...